אברגל, דוד
בן משה ומסעודה. נולד בשנת תרצ"ב (1933) בקזבלנקה, שם למד בבית-הספר היסודי ושנתיים בבית-ספר תיכון. דוד יצא לעבודה כזבן בגיל צעיר, כדי לעזור בכלכלת המשפחה, עד שעלה עם בני ביתו לארץ בשנת 1956. בבואו לארץ התיישב במושב נורית שבעמק יזרעאל, ועסק בייעור מטעם הקרן הקיימת לישראל. אחרי כן עבר לגור בתל-אביב, עבד בבית חרושת לטקסטיל ולאחר נישואיו התיישב בדימונה. דוד נתקבל לעבודה בבית-החרושת לטקסטיל "כיתן דימונה", היה חרוץ וממושמע והתקדם בעבודתו. מנהל מחלקת כוח אדם במפעל ציין אותו "כעובד מסור, בעל תושייה וידע מקצועי מעולה. כאחראי לעובדים ידע תמיד למצוא את הדרך הנכונה להפעיל אותם, דאג הן לעובדיו והן למילוי תפקידו בצורה רצינית ויעילה". יחד עם חבריו טרח ועמל בארגונה ובהקמתה של קבוצת צועדים של המפעל, אשר הגיעה להישגים ספורטיביים בצעדות שונות, כגון צעדת הנגב, צעדת שלושת הימים וכו'. היה איש נעים וחברתו הייתה נעימה, כי ידע להשרות אוירה של שלווה ורצון טוב סביבו. הוא היה בעל נאמן לאשתו ואב מסור לילדיו. בעתות פנאי היה יוצא עם ילדיו לטייל בעיר ומחוצה לה וטיפח בהם את אהבת המקום והמולדת. לעתים היה אומר: "לעצמי אינני דואג, לא למותרות ולא לחיים נוחים. מטרת חיי היא שלילדי לא יחסר דבר". הוא לא היה דתי לפי השקפתו, אבל נהג בדרכי מסורת בביתו והיה מבקר בבית הכנסת בשבתות ובחגים. דוד גויס לצה"ל בשנת 1957 ושירת שירות סדיר. לאחר ששוחרר מהשירות היה נקרא לתקופות של שירות מילואים. ביום ב' בטבת תשל"א (30.12.1970), נפל בעת מילוי תפקידו בנאות הכיכר שבערבה והובא למנוחת עולמים בבית הקברות בדימונה. הניח אישה ושלושה בנים. לאות הוקרה וכבוד על ארגון קבוצת צועדים, הוענק לקבוצת צועדי "כיתן דימונה" גביע נודד לזכרו, על ידי מרכז "הפועל" באר-שבע.