אברבנאל, חיים

חיים, בן רות ויצחק, נולד ביום ז' בתמוז תשי"ד (8.7.1954) בלוד. הוא למד בבית-הספר היסודי "המעפילים" בעיר והמשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי "אורט", במגמת מסגרות-מכנית. חיים היה תלמיד טוב וממושמע ואהוב על מוריו ועל חבריו. לאחר שסיים את לימודיו עבד במפעלי התעשייה האווירית, בפחחות מטוסים. הממונים עליו שיבחוהו על חריצותו ועל התמדתו, על שקדנותו ועל מרצו והוא זכה להערכתם על אחריותו ועל דייקנותו. חיים נמנה עם חברי בית-הנוער על-שם לזרוס בלוד, היה חובב ספורט והצטיין במשחק הכדורסל. כל שעה פנויה הקדיש לקריאה, וכששקע בקריאה לא הניח את הספר מידיו עד שסיימו. חיים היה צנוע, עניו, ולא אהב להתבלט, רחק מן הגאווה וסלד מהתנשאות. הוא לא היה בררן, אהב את הפשטות ושמח בחלקו. הוא לא הלך רכיל והיה איש-סוד נאמן. היו בו אורך-רוח וסבלנות וידע להטות אוזן קשובה לידידיו. חבריו אהבוהו על שהיה נכון להושיט יד לחלשים ממנו ועל שנענה לכל בקשה ברצון ובמאור פנים. חיים היה אדיב ומנומס ונעים-הליכות והיה ידוע בין חבריו כבעל חוש הומור, אופטימי וחייכן, שאהב להתלוצץ ולהתבדח. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו ורחש להם כבוד רב. חיים גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1972 והוצב לחיל-ההנדסה. לאחר הטירונות השתלם בקורס פלסים. הוא היה חייל אחראי ומסור לתפקידו, ושימש דוגמה לחבריו בסבילותו ובצייתנותו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלחה יחידת הגישור שעמה נמנה לחזית הדרום. אור ליום כ"ז בתשרי תשל"ד (22.10.1973) במוצב "מצמד", שלגדות תעלת-סואץ, נפגע חיים מפצצת קטיושה שנורתה לעמדה שהיה בה, והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו אב, אם ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם רב"ט חיים אברבנאל ז"ל, נהרג שבע דקות לפני היכנס הפסקת-האש לתוקפה, תוך ביצוע תפקידו בבניית הגשרים על תעלת-סואץ. הוא היה אחד החיילים המצטיינים בפלוגה. תמיד התנדב לביצוע כל תפקיד. השתתף בפעולות נוספות במלחמה ובכולן הצטיין".