אבס, שאול (בוקי)

שאול (בוקי), בן אסתר ויהודה, נולד ביום כ"ו באלול תש"ד (14.9.1944) בטבריה. הוא למד בבית-הספר היסודי בטבריה וברמת-חן ובבית-ספר תיכון בגבעתיים, במגמה ביולוגית. אחרי-כן המשיך בלימודיו באוניברסיטה העברית, בפקולטה לחקלאות שברחובות, לקראת התואר הראשון והתואר השני, והשתלם בעיקר בתחום הפיסיולוגיה של הצמח. שאול היה תלמיד מצטיין ומעמיק חשוב, שבדק כל עניין ביסודיות. בעבודותיו המדעיות טרח לבדוק שוב ושוב דברים המקובלים על הכול. עבודת הגמר שלו: "השינויים החלים בעלי הצמחים עם הזדקנותם", זכתה להערכה רבה ופורסמה, בחלקה, בעיתונות המדעית בחוץ לארץ. בתחנה לחקר המדגה וחקלאות המים החל לחקור את הדרך להפיכת האצות והחי שבים למזון לבני-האדם. שאול אהב את הטבע ואת נופי הארץ, אך יותר מכל אהב את הים, את הצלילה בו ואת החיפוש אחר אוצרות ארכיאולוגיים תת-מימיים. הוא היה ביקורתי מאוד, לא אהב מסגרות נוקשות ומרד במוסכמות. הוא היה אינדיבידואליסט, עקשן וידע לעמוד על דעתו. בשיחה עם הזולת נהג לשאול שאלות נוקבות, כדי לתהות על הידע ועל עמקות המחשבה של בן-שיחו. הוא אהב להתווכח לשם הוויכוח עצמו, והעלה נימוקים מיוחדים במינם, שהיו עשויים להביך את המתווכים עמו. הוא היה אדם נמרץ, פעלתני ושופע חיוניות, בעל רצון עז ושואף לשלמות. כן הצטיין בביטחון עצמי רב, שלא הייתה בו שחצנות לפיכך תמיד היה שקט ובוטח, קר-רוח ושקול בהתנהגותו. שאול גויס לצה"ל בסוף יולי 1962 והתנדב לנח"ל. לאחר הטירונות השתלם בקורס צניחה, בקורס מ"כים, בקורס קציני חי"ר, בקורס קציני תול"ר ובקורס פקחי-אוויר וקציני סיוע-אוויר. חברו מספר, שהיה נערץ על פקודיו, חרוץ מאוד וידיד נאמן. מפקדיו כתבו עליו בחוות דעתם: "הוא קצין בעל כושר גבוה, ידע טכני ויזמה, בעל כושר מנהיגות, עצמאי, פיקח, שקול ויסודי. יש בו קסם אישי והוא אהוב על הכול. קצין אחראי, מוכשר ויעיל, העושה את כל המוטל עליו בחריצות ובנכונות רבה". שאול השתתף בקרבות לשחרור ירושלים ופרץ בראש יחידתו לגבעת התחמושת. על חלקו במלחמה הוענק לו "אות מלחמת ששת-הימים". זמן-מה נמנה עם המשרתים בצבא-הקבע. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס שאול ונשלח עם יחידתו לחזית בסיני. תחילה פקד על יחידת צנחנים, אשר הסירה את המצור מעל המוצב הצפוני. אחרי-כן השתתף בקרב על העיר סואץ. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973), בפרברי העיר, נלכדה יחידתו במלכודת אש של האויב. שאול נפצע בתוך הזחל"ם בכתפו ובחזהו, אך קפץ מהזחל"ם, נחבש והמשיך להוביל את יחידתו; לפתע נורה עליו צרור והוא נהרג במקום. תחילה נחשב לנעדר, אחרי-כן הוכרז חלל שמקום קבורתו לא נודע. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סרן. הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית הוציאה לאור חוברת לזכר בוגריה שנפלו בקרב ושאול בתוכם; כן קראה הפקולטה על שמו את המעבדה למחקר-ימי שבמכון לביולוגיה-ימית באילת.