אבני, יעקב

בן בכור לרונית ולמתתיהו. נולד ביום י"א בטבת תשמ"ב (6.1.1982) בלונדון, בירת אנגליה. אח לדניאל, שמרית, בת-אל והילה. עד גיל תשע למד בבית-הספר של תנועת חב"ד בשכונת סטנפורד היל שבלונדון ולאחר שהמשפחה עלתה לארץ החל ללמוד בבית-הספר 'נעם' בקריית אתא. תחילה השתייך יעקב לתנועת הנוער החרדית 'עזרא' ואחר-כך הצטרף לתנועת הנוער הדתית 'בני עקיבא'. יעקב סיים את לימודיו בישיבה התיכונית-עירונית 'בית יוסף', אף היא בקריית אתא. יעקב היה מכור לספורט, בעיקר לכדורסל וכדורגל. היה חבר בנבחרת הכדורסל של בית-ספרו ובמסגרתה זכה במספר מדליות. כן נטל חלק פעיל בנבחרת הכדורגל של בית-הספר ובשל יכולתו הגבוהה התאמן עם קבוצת הבוגרים של קריית אתא. היה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל 'ארסנל' הבריטית ואת חדרו קישט בתמונות ובפוסטרים, בחולצות ובצעיפים של קבוצתו האהובה. את שעותיו הפנויות הקדיש לעזרה לזולת. הוא התנדב לפעולות התרמה למען ארגונים שונים ופעל במסגרת זה"ב (זהירות בדרכים) למניעת תאונות דרכים. השירים הרבים שכתב לחברתו, מירי, העידו על הצד הרגיש והפיוטי שבנפשו. יעקב היה בחור רציני, ששקל כל מלה שהוציא מפיו. הוא קיים בכל מאודו את מצוות כיבוד הורים ומעולם לא התיישב על כיסאו של אביו. הוא דאג להוריו ולא הכביד עליהם בבקשות מיותרות, והיה קשור לאחיו ואחיותיו בקשרי אהבה עזים. יעקב התגייס לצה"ל בחודש נובמבר 2000, התנדב לחטיבת 'גולני' והוצב ביחידת 'עורב'. הוא היה משקיען, התנדב לקורס צלפים וסיימו בהצלחה. במבצע 'חומת מגן' צורף יעקב ליחידה אחרת שבה חסר צלף. ביום י"ז באדר תשס"ב (1.3.2002) נפל יעקב בעת פעילות מבצעית באיו"ש מפגיעת צלף פלשתינאי. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית שבבית-העלמין בקריית אתא. השאיר אחריו הורים, אח ושלוש אחיות. בן עשרים היה יעקב בנופלו. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. הוריו הקדישו לזכרו ספר תורה, וכן הוקדש לזכרו בית-המדרש 'קהילת יעקב' בישיבה התיכונית 'בית יוסף', שבה למד יעקב. בבית-הכנסת שבו נהג להתפלל, 'קהילת שובו בנים', הוקדש לזכרו היכל הקודש. כן ניטע עץ לזכרו של יעקב בהרי ירושלים בידי קהילת הוד והדר – התנועה המסורתית.