אבני, איתן
בן לאה ויצחק, נולד ביום י"א בתמוז תשכ"ב (13.7.1962) בסן-פרנציסקו שבארצות-הברית. האב נשלח לארצות-הברית מטעם המוסדות הלאומיים וכשהיה איתן בן שנה אחת חזרה המשפחה לארץ. איתן היה בן הזקונים במשפחה שהיו בה עוד שלוש בנות. כשחזרה המשפחה לארץ התגוררה בירושלים, ואיתן סיים את לימודיו בבתי-הספר היסודי והתיכון ב"גימנסיה העברית" שברחביה. הוא היה פעיל בגדנ"ע ועיסוקי הספורט האהובים עליו היו צלילה וסקי-מים. את עבודת-הגמר שלו בגימנסיה, במקצוע ביולוגיה, כתב איתן על דג הנקר. הוא אהב מוסיקה, התחיל ללמוד לנגן על פסנתר, אבל העדיף את הנגינה בכלי-נשיפה. איתן היה חביב על חבריו בשכונה ובבית-הספר, אהב לעזור לזולת וגילה רגישות רבה בנושא הצדק. בגיל 16 הוא התייתם מאביו, אולם על אף כאבו התמודד עם האסון במשפחה והשתדל לעודד את אמו ואחיותיו. איתן קיווה שיתקבל לחיל-האוויר, כטייס. כשסיים את לימודיו בגימנסיה הוא יצא לסיור בארצות-הברית, ומשום כך איחר את מועד המבדקים הקדם-צבאיים לחיל-האוויר. ביום 22.10.1980 התגייס איתן לשירות בחיל-השריון. בנובמבר 1981 הוא עבר קורס מפקדי טנק ועלה לדרגת סמל. רצונו היה לעבור הסבה לטנק ה"מרכבה". לאחר מכן, הוא השתתף בקבוצת גיבוש של מועמדים לקצונה. כשפרצה מלחמת שלום הגליל היה איתן בחופשה. הוא מיהר והתייצב ביחידתו, והציע את עצמו לכל תפקיד שיוטל עליו. איתן הוצב לשרת כטען-קשר בטנק של סגן מפקד החטיבה. ביום ט"ז בסיון תשמ"ב (7.6.1982) היה איתן על זחל"ם שפרץ למבואות העיר צור. צרור יריות שירה האויב פגע בו ושם קץ לחייו. בן 20 היה במותו. שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו למשפחתו: "איתן שירת בחיל השריון. היה חייל למופת, בעל יושר אישי, בעל כושר מנהיגות, אהוב על הכול". מפקד יחידתו כתב עליו: "סמל אבני איתן נפל בקרב. הוא נפגע ונהרג בפעילות חילוץ של חיילים שנפגעו במבואות העיר צור. בתקופה שקדמה למלחמה גילה איתן רצון עז להיות מפקד קרבי. היה מפקד אחראי, מסור, ביצע כל משימה שהוטלה עליו בחיוך וברצון טוב. הוא יצא לקרב בתחושת שליחות נעלה". איתן הובא למנוחות בהר הרצל בירושלים. הוא הניח אחריו אם ושלוש אחיות.
