אבירי, חיים

חיים, בן רבקה וישראל, נולד ביום כ"ד בחשוון תשי"א (4.11.1950) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי "מעלה-הכרמל", ואחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר הריאלי העברי בחיפה, מתחילת כיתה ו' ועד שסיים את לימודיו התיכוניים, במגמה הביולוגית. חיים היה תלמיד מצטיין. הלימודים היו לגביו אתגר אינטלקטואלי; הוא התעניין בחומר והיה להוט ללמוד ולהבין עוד ועוד. לדברי מורהו, מעטים מאוד היו התלמידים בבית-הספר הריאלי, בכל שנות קיומו שהגיעו להצטיינות שכזאת בכל המקצועות; ואכן, זכה לתעודות הצטיינות. יחד עם זאת, בשל היותו צנוע מטבעו לא היה בו שמץ של יהירות או התנשאות ולא היה מתפאר במעשיו. חיים היה בחור שקט, רציני מאוד ומעמיק מאוד. הוא לא הניח לבעיה עד שחקרה, ניתחה ומצא לה פתרון. הוא נראה כמסתגר, אך לא הקים חיץ סביבו והיה חברותי, טוב לב, חבר טוב שתמיד נחלץ לעזור לחבריםשהתקשו בלימודיהם. להוריו רחש כבוד ואהבה גדולים. חיים השתתף בפעולות הגדנ"ע והיה חבר בתנועת "הצופים" בחיפה. מגיל 10 נטה חיים לציור ועוד כשהיה בן 11, נהג לאסוף אבני-גיר ולגלפן לפסלונים קטנים, בעיקר ראשים. ברבות הימים הקדיש את שעות הפנאי שלו לציור ולפיסול – תחביבים שנתנו לו סיפוק רב. לדברי מורהו לאמנות, הפסלים שיצר חיים היו מלאי הבעה וחן והוא הגיע לרמה גבוהה בהרבה מזו, שחובבים מגיעים אליה בדרך כלל. תמונות שצייר תלויות בבית-החייל החדש בחיפה, ב"בית בירם" של בית-הספר הריאלי בחיפה וב"בית הצנחן" ברמת-גן. חיים עסק גם בכתיבה; בנעוריו כתב יומן ובשנים 1965-1968 היה כתב של ה -cJuniorcJerusalemcPost, ובמדורו נדפסו מאמרים וקריקטורות מפרי עטו. הפליאה בקיאותו בשפה האנגלית, למרות היותו צבר ובן להורים שאינם ממוצא אנגלוסקסי. לדברי עורך המדור באותן שנים, היה חיים "מציאה למדור דווקא בשל כך ובשל יכולתו לבטא את מחשבותיו בבהירות ולכתוב על חוויותיו בהומור. חיים גויס לצה"ל בסוף ינואר 1969 והתנדב לחיל-הצנחנים. בצבא עזר בעריכת עלונים, כתב רשימות ועיטרם ברישומים. לאחר הטירונות וקורס צניחה, הוצב בגדוד צנחנים. מפקד גדודו ציין, שעקב תכונותיו, התחבב חיים על כל החיילים והפך לדמות מרכזית במחלקתו. לאחר שהשתלם בקורס מ"כים, חזר חיים לגדוד ושירת כמ"כ רובאים בבסיס צנחנים. כעבור שנה החל ללמוד רפואה, והוצב לשירות-מילואים. בסתיו 1971 התקבל חיים לבית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. ברפואה מצא את ייעודו. הוא היה מאושר בלימודיו והצטיין בהם. הוא ערך והוציא לאור בהוצאת "אקדמון" יחד עם חברתו לספסל הלימודים ואשתו לעתיד, שלוש חוברות שסיכמו את החומר שנלמד בהרצאות: "כימיה פיסיקלית – התורה האטומית וקינטיקה כימית;" "בוטניקה, הרצאות ומעבדות;" האנטומיה של המוח ומערכת העצבים". החוברות משמשות כחומר לימוד לסטודנטים רבים לרפואה. פרופ' י' רבני, שאחת החוברות היא בנושאי הרצאותיו, ציין, שלמרות העת הקצרה של היכרותו עם חיים, הוא הספיק להתרשם מכשרונו ומיסודיותו. את חברתו נשא חיים לאישה, שלושה ימים לפני מלחמת יום-הכיפורים. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, נקרא חיים ליחידתו, נשלח עמה לסיני וחצה את תעלת-סואץ מערבה. ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973), בשעה שיחידתו עמדה לכבוש את מתחם סרפיאום, פגע פגז נ"ט בזחל"ם שחיים נסע בו. החיילים קפצו מהזחל"ם והסתערו על מבנה שממנו נורתה אש צפופה, ואז נפגע חיים מכדור בחזהו ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. השאיר אחריו אישה, הורים ואח. בית-הספר הריאלי בחיפה הוציא לאור חוברת לזכר חלליו ובה הועלה זכרו; האוניברסיטה העברית בירושלים הוציאה לאור חוברת "נזכור", לזכר חלליה במלחמת יום-הכיפורים ובה גם דברים עליו; בעיתון "ג'רוזלם פוסט" מיום 3.5.1974 מוקדש עמוד לזכרו, ובו ראו אור דברי עורך המדור על חיים, שתיים מרשימותיו של חיים וכן מכתב מאמו ושיחה עם הוריו