אביטן, יעקב

בן משה וחסיבה. נולד בניסן תש"ז (אפריל 1947) בקזבלנקה אשר במרוקו. בשנת 1955 עלתה המשפחה לארץ. יעקב סיים את לימודיו בבית ספר יסודי בקרית-חיים ולאחר-מכן המשיך בלימודיו התיכוניים שם. נער שקט היה, בעל נימוסים ומקובל על כל חבריו בנועם הליכותיו. כן היה חרוץ בלימודיו ועשה מאמצים לקנות דעת והשכלה. מסור היה להוריו ובימי החופש עבד כדי להקל מעליהם את מצוקתם הכספית. אבל בלבו פעם גם רגש החובה למולדת ואף כי היה באפשרותו לסיים את בית הספר התיכון בהצלחה לא למד אלא שנה וחצי, ואז במאי 1965, התגייס לצבא כדי למלא את חובתו לארצו ולעמו. עוד לפני גיוסו היה חבר באירגוני ספורט, עמד במבחנים של אות הספורט מטעם משרד החינוך והתרבות וגם זכה בשני סמלים (תשכ"א-תשכ"ב). בשנת תשכ"ו השתתף בצעדת ארבעת הימים. בימי שירותו בצבא רכש לו ידידים רבים אך אלה לא גרמו להסחת דעתו מהוריו ומדאגתו להם. יחסו לחבריו והתנהגותו עם הזולת היו נאים ואדיבים כי ידע להיות חבר בעת צרה ולשמח לב קודר בשמחת החיים שבו. היה מצניע לכת ורגיש ועדינות נפשו התגלתה בגלויותיו הביתה, כגון זו ששלח בשעת ביקורו במוסיאון השואה והמרד אשר בקיבוץ לוחמי הגיטאות אחרי שראה שם את דגם מחנה ההשמדה בטרבלינקה; בחירת הגלויות ששלח מטיוליו בארץ (בהיכל הספר שבמוסיאון ישראל, במערת הקברות אשר בבית שערים) הוכיחה אלו אתרים עלולים היו לעשות רושם על הנער בינתים פרצה מלחמת ששת הימים, בה שימש בתפקיד של רץ מג"ד, וביום החמישי לקרבות, הוא א' בסיון תשכ"ז (9.6.1967), נפל בקרב על רמת הגולן בתל-אל-פאחר. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. לאחר נפלו הועלה בדרגה. בספר הזכרון "האילנות שנגדעו" לבני קרית חיים שנפלו הוקדשו לו כמה עמודים.