אביב (הרוש), יהושע

יהושע, בן שושנה ואברהם, נולד ביום ט' בשבט תש"ט (8.2.1949)בקזבלנקה שבמרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשט"ו (1955). למד בבית-הספר היסודי "שבי-ציון" שביפו ואחרי-כן סיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר "עמל" ביפו. שוקי, כפי שקראו לו בני-משפחתו וחבריו, היה תלמיד טוב שהשקיע מאמצים רבים ברכישת השכלה וידע, וסיים את לימודיו בהצלחה, בציונים טובים ביותר. הוא היה נערץ על כל חבריו ומכריו הרבים ומעולם לא פגע באיש – לא במעשה ולא בדבורים. תמיד השתדל לקשור קשרי-ידידות והבנה עם כל מי שהכיר. ידידיו שיבחו אותו ואהבו אותו, העריכו את תכונותיו הטובות ואת נאמנותו לזולת. שוקי אהב את החיים וידע ליהנות מהם. תמיד היה עליז ומחייך, וניסה להפיק את כל הטוב והמועיל מכל רגע ורגע בחייו. מעולם לא התלונן וידע להשלים ולהסתדר עם אשרהיה לו. שוקי אהב להסתכן, ולא חשש ממכשול או סכנה. הוא האמין ביכולתו לעמוד מול קשיים ולהתמודד אתם. אפילו מהסכנה שבמלחמה לא התיירא. כל חייו שאף להתבסס ולהתקדם. הוא קיווה שיצליח למצוא מקום עבודה שיתאים לו, ירכוש את אמון מעסיקיו ויתקדם בעבודתו ובכך יקים, לו ולבני-משפחתו לעתיד, בסיס כלכלי איתן. יהושע גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1966 והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורסים לצניחה ולנהגות הוצב ביחידת צנחנים. בתקופת שירותו השתתף במלחמת ששת-הימים. לאחר תום שירותו הסדיר נקרא שוקי לתקופות של שירות-מילואים פעיל. לאחר שחרורו החל שוקי לעבוד כנהג משאית. הוא עבד במקומות רבים ועשה שעות ארוכות בנהיגה ממקום למקום. לאחר תקופה מסוימת החליט שוקי לנסות את מזלו בים. שנתיים תמימות עבד שוקי באניות שונות וביקר בכל רחבי העולם. הוא אהב את עבודתו, למרות הקשיים הרבים שהיו כרוכים בה, והשקיע בה את כל מרצו. לאחר שנתיים בים חזר ארצה ונשא לאישה נערה אמריקנית, תושבת דנבר שבקולורדו. כחודש לאחר נישואיו עבר שוקי להתגורר עם אשתו בביתה שבארצות-הברית, שם קיווה להקים בית ומשפחה. בארצות-הברית עבד כנהג משאית וכמסגר והצליח יפה. הוא פרנס בכבוד את אשתו ואת בנו שנולד לו. משנולד בנו שאף שוקי להעניק לו חינוך מעולה ביותר ולקראת מטרה זו חתר ללא ליאות, כשהוא משקיע את כל נפשו ומאודו בעבודה ובמשפחה. למרות שהיה רחוק מבני-משפחתו ומחבריו ימים רבים – כשעבד באניות ואחר-כך כשעבר לגור בארצות-הברית – מעולם לא שכחם והצליח לשמור על קשר הדוק עם הארץ. זמן קצר לפני שפרצה מלחמת יום-הכיפורים קנה שוקי בית יפה בארצות-הברית וראה בהתגשמות אחד מחלומותיו. בפרוץ מלחמת יום-הכיפורים מיהר שוקי לחזור ארצה, כדי להצטרף לחבריו הלוחמים. ביום כ"א בתשרי תשל"ד (24.10.1973) בקרב על העיר סואץ, נפגע הנגמ"ש של שוקי והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. השאיר אחריו אשה וילד (הנמצאים בדנבר שבארצות-הברית), הורים, אחים ואחיות