אבטיחי, מנחם (נניק)

בן פנינה ואריה, מראשוני העליה השלישית. ראשון לתאומים. נולד ביום כ"ט באדר א' תרפ"ט (11.3.1929) בתל-אביב. למד בבית- הספר "תל נורדוי" ובבית-הספר "ביל"ו", אחר-כך בגימנסיה "מוריה" וסיים את חוק לימודיו בגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב. הצטיין בכל הלימודים וביחוד במתמטיקה, ספרות וציור. עוד בהיותו בן 12 ערך עיתון בשם "התקופה". היה פעיל בתנועת הנוער "מזרחי" ("נעם") ואחר-כך ב"אליצור" ובשורות ה"הגנה". נער בעל נפש עדינה, עשירה באידיאלים מוסריים ולאומיים, שאף לגאולת עמו והיה נכון למסור את נפשו למען האומה וקנייניה. בעל מידות ונימוסים יפים; צנוע וישר בהליכותיו עם חבריו ועם בני הנוער אשר היה מדריכם, אהוב על מוריו וחבריו. עם סיום הלימודים התגייס ושירת כנוטר בחולון. קבל על התבטלותו בימים שקטים למראית-עין, אך משהחריף המצב חזר בו ואמר: "עכשיו יש טעם לשירותי". בדצמבר 1947 השתתף בסיורים ובליווי שיירות בכביש ירושלים ובאיסוף פצועים מחברי ה"הגנה". ביום י"א בשבט תש"ח (22.1.1948) יצא מחולון משמר שמנה שבעה נוטרים ומנחם ביניהם, בטנדר פתוח לבדוק את הכביש לירושלים ולאבטח מעבר שיירה. סמוך לכניסה לכפר יאזור גילו שהכביש חסום ונתקלו באש ממארב ערבי. הטנדר נפגע ועלה באש והנוטרים נאלצו לנטוש אותו. הם תפסו מחסה בצד הכביש ולחמו נגד כוחות עדיפים עד שנפלו כולם ומנחם ביניהם, עוד בטרם מלאו לו 19 שנים. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בנחלת יצחק. דמותו הועלתה בספר "השבעה" שיצא לזכר הנופלים. המושב משמר השבעה נקרא על- שמם והוקם במרחק שני קילומטרים ממקום נופלם.