אבו שח, מוופק

בן ביכה ופאיז. נולד ביום 1.8.1965, בשפרעם, למשפחה ברוכת ילדים. מוופק למד בבית-הספר היסודי "אל פאואר" בשפרעם והמשיך בבית-הספר התיכון "המקיף שפרעם". בנערותו הרבה לעסוק בספורט והתבלט במשחקי כדורגל ואתלטיקה קלה. הוא אהב להתבטא בכתב והשאיר אחריו יומן עשיר בכתבי יד. מוופק דאג מאוד למשפחתו הגדולה. בגיל צעיר יצא לעבוד במסגרייה בכרמיאל, כדי לתמוך בהוריו ובאחיו הצעירים. עבודה זו הקנתה לו התמחות במקצוע המסגרות. בעת ביקורו בקבר יתרו – מקום קדוש לעדה הדרוזית – כשהיה בן שש עשרה בלבד, פגש לראשונה את עדנה. אחרי מבט ראשון רצה לבקש את ידה. במקביל לעזרה להוריו הוא חסך כסף לבניית ביתם המשותף. בהגיעו לגיל שמונה עשרה נערך טקס האירוסין. למוופק היה חשוב מאוד שבחירת לבו תהיה מקובלת ואהובה גם על הוריו. אהבתם היתה עזה, ולשניהם ברור היה שבבוא היום ייערך טקס חתונתם. מוופק גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1983. הוא הוצב לגדוד חי"ר, ובתום טירונות ארוכה וקשה הוצבה יחידתו בלבנון. באחד הסיורים הותקף הג'יפ שבו נסע וכדורים פגעו בקסדתו, אך הוא יצא ללא פגע. על הרגשות והחוויות מתקופת שהותו בלבנון כתב ביומנו (תרגום מערבית): "הלוואי ולא ראיתי את לבנון; לא יפה כפי ששמעתי, כי היא רק חורבן וכדור אש גדול שבוער". הוא כתב גם על כאבן של נשים צעירות, שאיבדו את בעליהן במלחמות, כאילו הרגיש את כאבה של עדנה, שכבר היתה ארוסתו. לאורך כל שירותו הצבאי ליוותה אותו הדאגה להוריו, שחיו בבית קטן, בתנאי מגורים קשים. קשה היה לו במחויבות הכפולה – לתפקידו בצבא ולפרנסת הוריו והמשפחה. מוופק עבר קורס צניחה והשתלמויות באחזקת נגמ"שים. בחודש אוגוסט 1986 שוחרר מוופק מצה"ל. בתעודת השחרור שלו כתב מפקדו: "חייל בעל יוזמה, מסור, דייקן וחריף". בסוף שנת 1987 התקבל מוופק למשטרת ישראל. כשנה לאחר שחרורו מצה"ל נערך טקס הנישואין של מוופק ועדנה. הם היו מאושרים בביתם החדש, לעצמם בלבד. בינואר 1989 נולד בנם הבכור, וויאם, ובמאי 1990 נולדה בתם, דועא. ביום 12.9.1993, בעת שירות מילואים באיזור עזה, נפגע מוופק בפעילות חבלנית עוינת. הג'יפ שבו יצא לסיור הותקף באש מן המארב ושלושה חיילים נהרגו. בן עשרים ושמונה היה בנופלו. מוופק הובא למנוחת עולמים בבית העלמין האזרחי בעיר הולדתו, שפרעם. לאחר מותו הועלה מוופק לדרגת סמל. השאיר אחריו אשה, בן, בת, הורים, שישה אחים – מוחמד, סאלח, סאלאח, מוסליח, פואיז ווואפיק; וחמש אחיות – חזראן, פייזה, אנעאם, סאלחה ודלאל.