אבו סבית, כאמל (נביה)
בנם של כאמלה ואיברהים. נולד ב-9.9.1978 בכפר חורה, בשבט אבו סבית. אח להאיל, אימן, אמינה, עקל, אמין, זאיד, עבאס, זאנה, סמאח, סלימאן, רחמה, ג'ליליה, ג'דאן ועבדול רחמאן. כאמל גדל והתחנך בכפר חורה. הוא למד בבית הספר היסודי שבכפרו והמשיך את לימודיו התיכוניים בכפר כְּסֵייפֶה. הוא היה נער חביב, תלמיד טוב ובן נאמן להוריו. במשפחה מרובת ילדים וקשת יום כולם תורמים לפרנסת המשפחה, כל אחד כפי יכולתו. חלומו של כאמל להתגייס לצה"ל התגשם עם סיום לימודיו. ב-4 בדצמבר 1996 הוא התגייס לשירות חובה והוצב בחיל הרגלים, ביחידת גדס"ר 585 (גדוד הסיור המדברי הבדואי). כאמל היה חייל למופת. הוא עבר קורס סמלים בהצלחה ונשלח לקורס קצינים. בשנת 1998 התחתן כאמל עם בחירת ליבו, חלימה בת העשרים. השניים התגוררו בתנאי מחיה קשים: בצריף סמוך למשפחת הוריו של כאמל, בחקוק – שבט אבו רקיק – יישוב שאינו מוכר על ידי המדינה. ב-24 בספטמבר 1998 התחיל קורס קצינים. ב-12 בדצמבר 1998, שבועיים לפני מועד סיום הקורס, סטה רכבו לשולי הדרך בכביש עומר – באר-שבע ונמחץ בוואדי. בתאונה נהרג גם דודו של כאמל שהיה עמו במכונית, עואד אבו סבית, ששירת גם הוא בצה"ל. כאמל אבו סבית נפל בעת שירותו ב-12.12.1998, והוא בן עשרים בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין חרבת אל-סקאטי המשמש את כפר חורה ואת הפזורה הבדואית, ליד צומת שוקת. הותיר אחריו רעיה הרה, הורים וארבעה-עשר אחים. הוא הועלה לדרגת סגן-משנה לאחר מותו. הבשורה המרה על מותו של כאמל ושל דודו עואד הִכְּתה את כל הכפר בתדהמה, והמכה הייתה קשה ביותר. בעת נפילתו היה אחיו הבכור האיל בן עשרים וארבע ונשוי, אחיו אימן חייל בן תשע-עשרה בשירות חובה, אחותו אמינה בת שבע-עשרה ונשואה. שמונה מהאחים היו תלמידי בית ספר: עקל, אמין, זאיד, עבאס, זאנה, סמאח, סלימאן, רחמה וג'ליליה. ג'דאן ועבדול רחמאן היו עדיין בבית. נביה, בנו של כאמל, נולד שבעה חודשים לאחר נפילתו ונקרא בשם הכינוי של אביו.
