אבו-חצירה, יוסף

בן יעיש ומסעודה. נולד בשנת תש"ט (1949) באגדיר שבמרוקו, ועלה עם משפחתו לארץ בשנת 1963. המשפחה התיישבה בקרית-גת ויוסף סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "משואה" שבמקום. אחרי סיום הלימודים יצא לעבוד כדי לתמוך בהוריו ולעזור להם בפרנסת המשפחה. הוא היה חברותי מאוד ואת שעות הפנאי בילה בקרב חבריו. הוא היה בן מסור מאוד למשפחתו, והרבה לעזור כמיטב יכולתו לאחיו הצעירים בלימודיהם. יוסף גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1966. גיוסו השפיע עליו לטובה והוא הפך מנער לגבר בהתנהגותו ובמחשבותיו. הוא היה חייל ממושמע ואחראי ושימש כדוגמא ומופת לשאר החיילים. על התנהגותו זו זכה למחמאות רבות מפי מפקדיו. הוא השתתף במלחמת ששת הימים וזכה לאות המלחמה. יוסף שירת מתוך הכרה בחשיבותו של צה"ל לביטחון המדינה. לאחר שסיים את שירות החובה החליט להצטרף לצבא הקבע. את עיקר תקופת שירותו עשה באזור לכיש, אך לפעמים היה נשלח לרצועת-עזה ולבקעת הירדן, לפי צורכי תפקידו. במרוצת השנים עלה בסולם הדרגות והגיע לדרגת סמל. בתחילת יוני 1971 נפצע קשה בעת מילוי תפקידו והובא לבית-חולים. ביום כ"ב בסיון תשל"א (15.6.1971) מת מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית הקברות בקרית-גת.