אבו חמאד, שפיק

בנם השני של חמדה ואיוב. נולד ביום 28.6.1985 בכפר דריג'את, יישוב בדואי קטן בנגב, סמוך לעיירה כסייפה. אח לטלאל, וסים, ודאנה ותאמר. בגיל צעיר עבר שפיק עם אמו לכפר קאסם שב"משולש", שם גדל והתחנך. הוא היה תלמיד טוב, וסיים בהצלחה את חוק לימודיו עם תעודת בגרות מלאה. מוריו וחבריו של שפיק מספרים עליו שהיה תלמיד חרוץ וממושמע, אחד שכולם אהבו. שפיק היה נער חברותי, אופטימי, שופע מרץ וחיוניות ובעל חוכמת חיים רבה. הוא ניחן בכושר מנהיגות, והיה מעמודי התווך של חברת בני גילו. בכל מקום שאליו הגיע, היה המוביל ונותן הטון המרכזי. חבריו ומכריו מספרים כי אהב מאוד לעזור, והיה הראשון לסייע לכל דורש. שפיק אהב מאוד ספורט על כל ענפיו, וגם בתחום זה בלט בכישוריו. באוגוסט 2008 נשא את בחירת ליבו מהא לאישה, צעירה מהיישוב הבדואי ואדי חמאם הנמצא למרגלות הארבל. במשך כארבעה חודשים גרו בני הזוג הטרי בדירה שכורה בטבריה. כמו רבים מבני עדתו, החליט שפיק להתנדב לשירות בצה"ל. ב-1.12.2008 התגייס לחיל הרגלים, והוצב בגדוד הסיור המדברי, הידוע בשם "הגדס"ר הבדואי". בגלל אופי שירותו הצבאי, עברו שפיק ומהא להתגורר בכפר ואדי אל-חמאם שבבקעת כינרות. שפיק היה אדם נעים הליכות, שמח בחלקו ומאושר על שזכה להקים בית. הוא אהב מאוד את בני משפחתו ואת חבריו ליחידה, וצפה קדימה, אל עבר העתיד. אלא שעתיד זה נגדע פתאום, ביום מר ונמהר. טוראי שפיק אבו חמאד הספיק לשרת בצה"ל אך חודשים ספורים. הוא נפל בעת שירותו ביום 4.4.2009, והוא בן עשרים וארבע. הוא הובא למנוחות בבית העלמין שבוואדי חמאם. השאיר אחריו רעיה, הורים, שלושה אחים ואחות. כחמישה חודשים לאחר נפילתו נולד בנו, שנקרא איוב, על שם אביו של שפיק.