אבו-חיה, אימן

בן מחמד ונסימה. נולד ביום 8.11.1979 בכפר הדרוזי בית ג'אן. בן למשפחה ברוכת ילדים, הילד השמיני מבין אחד-עשר ילדי המשפחה. אימן גדל במשפחה חמה ולוחמת והתחנך על ערכי אהבת המולדת והתרומה למדינה. אימן למד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון המקיף בכפרו וסיים את לימודיו בהצלחה. עם סיום לימודיו, עד גיוסו לצה"ל, עבד אימן בעבודות מזדמנות ובעיקר בחקלאות על-מנת לסייע למשפחה. עזרה זו נמשכה גם במהלך חופשותיו הקצרות מהצבא. במרס 1998 התגייס אימן לצה"ל, ליחידת הדרוזים. הוא סיים את אימוני הטירונות בהצטיינות ושובץ כלוחם ביחס"ר. כעבור תקופה קצרה יצא לקורס מ"כים ובסיומו חזר ליחס"ר בגבול הצפון ובעזה. במהלך כל שירותו ביחידה הוערך כלוחם ומפקד מצטיין והתקדם בסולם התפקידים ביחידה. אימן בלט בכושרו הגופני ובעיקר בריצה. בבוחן מסלול סמל בקורס מ"כים הגיע לתוצאת שיא. בתפקידו האחרון היה רס"פ פלוגתי. גם תפקיד זה עשה אימן בהצטיינות והיה למופת בדאגתו לפרט, עד יום נפילתו. שלושה חודשים לפני שחרורו מצה"ל, ביום 17.11.2000, נפל סמ"ר אימן אבו-חיה בעת מילוי תפקידו והוא בן עשרים-ואחת. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בבית ג'אן. הותיר אחריו הורים ועשרה אחים ואחיות: אמל, קאסם, באסם, חמוד, אימאן, עבדאללה, אסד, אמין, פאיז ואריג'. מפקד היחידה, אל"ם דרור, כותב: "אימן, אשר החל את שירותו במסלול חיל-הרגלים, בלט כבר בתחילת המסלול ביכולותיו הגבוהות ונבחר לשרת בפלוגת הסיור של החטיבה. במהלך שירותו בפלוגה הפגין אימן כישורים פיקודיים אשר בזכותם יועד למסלול הפיקודי ושימש כסמל מחלקה. לאור הצלחתו בתפקיד יצא אימן לקורס רבי-סמלים פלוגתיים ביחידות השדה, ובתקופה האחרונה שירת כרב-סמל פלוגתי. אימן היה חייל ומפקד משכמו ומעלה, בעל רמה אישית גבוהה, אשר קידם רבות את תחום עיסוקו והפגין מוטיבציה רבה במהלך שירותו הצבאי. משאלתו האחרונה היתה להמשיך לשרת בשירות קבע בצה"ל." בני המשפחה כותבים: "חיוכו המקסים של אימן, אהבתו לחבריו ולכל אדם לא ישכחו לעולם."