fbpx
אבו ג’ודה, עארף

אבו ג’ודה, עארף


בן היג'ר ז"ל וג'מיל. נולד ביום 20.2.1986 בשכונה לא מוכרת בטריטוריה של שבט אבו רביעה הסמוך לעיירה הבדואית כסייפה בנגב. עארף גדל עם הוריו ובני משפחתו ברוכת הילדים בצריף קטן ללא מים זורמים וללא חשמל. עם זאת, מספרים עליו כי הוא אהב מאוד את המרחבים הפתוחים שבאזור מגוריו, ותכופות נהג לטייל בהם. עארף השלים את לימודיו היסודיים כמו גם התיכוניים ביישוב כסייפה. אביו של עארף מספר עליו, שהיה ילד אהוב ומוערך אצל כולם: בבית, בבית-הספר, במשפחה המורחבת ובקרב כל בני השבט. נאיף אבו רביעה, מנהל בית הספר התיכון עמל בכסייפה, וכלף אבו רביעה, מחנכו של עארף, שלחו מכתב תנחומים לאב השכול, ובו כתבו: "עארף ז"ל למד בבית ספרנו בשנים תשס"ג – תשס"ד, וסיים כיתה י"ב במגמת ניהול מזכירות ממוחשב עם בגרות חלקית. עארף היה תלמיד מנומס וממושמע, מכבד את מוריו וחבריו התלמידים, פעיל חברתית במועצת התלמידים, ונציג כיתתו בשכבת י"א. עארף היה דוגמא חיובית בהליכותיו ובהתנהגותו לכלל התלמידים בבית- הספר". עם סיום לימודיו התיכוניים, עבד עארף כשנה במלון הוד המדבר בים המלח. לאחר מכן, הוא עבד מספר חודשים באתר העתיקות בממשית. בקיץ 2006 התחתן עארף עם בחירת ליבו זינב, בת השבט, וגרו בצריף הצמוד לצריף הוריו. לעארף נולדו ארבעה ילדים: יעקב (ז"ל), יצחק, היג'ר (ז"ל) ואיה. היג'ר – שנקראה על שם אמו של עארף, נפטרה בהיותה בת מספר חודשים בודדים. כמו רוב הצעירים מבני משפחתו, גם עארף הביע את רצונו להתנדב לצה"ל. מפקד יחידת הגששים בפיקוד הדרום, אל"ם יוסי חדד נרתם למשימה, ועארף גויס ביום 21.1.2010. ארבעה ימים לאחר מכן, שובץ עארף ביחידת החימוש המרחבית במחנה נתן בבאר שבע, כעובד כללי במחלקת המטבח. מפקד היחידה, אל"ם חיים אזולאי כתב על עארף כי "כבר בשלב קליטתו ביחידה הפגין מוטיבציה גבוהה מאוד לשירות ורצון לשרת בכל תפקיד אליו יידרש. עארף ביצע את כלל משימותיו במטבח במסירות ובאחריות, וזכה להערכה רבה ממנהל המטבח, אנשי קבע וחיילים […] כחייל, ידע עארף לשלב בין דרישות השירות לבין היותו בעל משפחה". לאור גילו של עארף, הוא נדרש לשירות של שנתיים בלבד. עם סיומן בינואר 2012, הוא פנה למפקדיו וביקש להאריך את שירותו בעוד שנה. לאור המלצות מפקדיו, אושרה לעארף הארכת שירות חובה לשנה שלישית. ביום 20.6.2012 נהג עארף ברכבו מבאר שבע לביתו בשכונת אבו ג'ודה מזרחית לכסייפה. אתו ברכב נסעו בנו יעקב, בן החמש, ושני צעירים מבני השבט. כשני קילומטרים לפני הבית, אירעה התנגשות חזיתות בין רכבו של עארף לטנדר צבאי. מעוצמת ההתנגשות, נהרגו במקום עארף ובנו ושני בני השבט. למחרת, הובאו הארבעה לקבורה בבית העלמין האזרחי בכסייפה. אלפי בדואים מהנגב, עשרות חיילים וקצינים השתתפו בלוויה. עארף הותיר אחריו אישה, זינב, בן ובת – יצחק ואיה, תשעה אחים ואחיות: סברין, רג'אא, באסם, ג'מילה, סאבר, סלמה, ספאא, סלימאן ובשיר, וארבע אחיות למחצה: סניאל, אסיל, בושרה וביאן.

דילוג לתוכן