אבוטבול, יעקב (קובי)

בן ציפי ואלי, אח לרון, רותי, אוראל ונתנאל. נולד ביום ד' בתשרי תשמ"ד (11.9.1983) בבית-החולים 'ברזילי' באשקלון. קובי גדל והתחנך בקרית גת והחל את לימודיו היסודיים בבית- הספר 'השופטים'. כעבור שנה עבר לבית-הספר הממלכתי-דתי 'יורה דעה'. קובי התגלה כתלמיד מחונן בעל ידע רב, ילד חברותי ואהוב, שחיוך רחב פרוש דרך קבע על פניו. קובי עשה את לימודיו התיכוניים בתיכון הדתי 'גרוס'. גם שם רכש חברים רבים והיה אהוב על כולם. מראה פניו ומשקפיו העגולים שדמו בדיוק למשקפיו של 'שבי' מהתוכנית 'פרפר נחמד' הקנו לו את הכינוי 'שבי'. גם בתיכון הוכיח את יכולותיו הלימודיות ורמת חשיבתו הגבוהה, שבאו לידי ביטוי בציוניו. היתה לו יכולת יוצאת דופן להקשיב מעט בשיעורים ובכל זאת להשיג ציונים גבוהים במבחנים. בכיתה י', במסגרת ההתנדבותית 'מחויבות אישית', החל את מימוש אהבתו לתחום הביולוגיה והרפואה והתנדב למד"א בקרית גת. קובי השתתף בקורס חובשים והתבלט בהיותו חובש מסור, האוהב את תפקידו ומבצע אותו על הצד הטוב ביותר, עד כדי כך שגם בסיום שישים שעות חובותיו השנתיות במשך חודשיים, המשיך להגיע למד"א ולהתנדב. כאשר ראו במד"א את רצינותו והתמדתו, נשלח קובי לקורס מתקדם, תער"ן, וכך התאפשר לו להמשיך את עיסוקו בתחום הרפואה. קובי סיים את לימודיו התיכוניים בהצטיינות במגמת ביולוגיה ומחשבים ותעודת 'תכנת בכיר' בידו. לקראת סוף לימודיו התיכוניים החל לבלוט כשרונו לבישול, ואת רוב זמנו הפנוי בילה במטבח בהכנת מאכלים שונים. באוקטובר 2001 התגייס קובי לצה"ל. את הטירונות עשה בבסיס 'זיקים' הסמוך לאשקלון. במהלך הטירונות, כאשר נשאל באיזה תפקיד ירצה לשרת, חזר והדגיש בהחלטיות שברצונו להיות חובש. ואכן כך היה. בסיום הטירונות נשלח קובי לחודשיים למרפאה בבסיס 'צאלים' עד לתחילת קורס החובשים הבא, שם החל לרכוש ניסיון ומיומנות בתפקיד. בפברואר 2002 החל קורס חובשים קרביים בצריפין. למרות שהפרופיל הרפואי שלו היה 64, במהלך ארבעת חודשי הקורס מעולם לא התחמק ואף הצליח לעמוד בצורה מצוינת בדרישות הפיזיות. את הקורס סיים בהצלחה רבה. בתום הקורס שובץ קובי חזרה בבסיס 'צאלים' והחל את תפקידו כחובש. זמן קצר לאחר הגיעו מונה לאחראי חדר תרופות והשקיע בפיתוח תוכנה לניהול מלאי התרופות. קובי היה אהוב על כל חבריו ומפקדיו במרפאה ומחוצה לה. מספר חודשים לאחר שיבוצו בתפקיד קיבל קובי זימון לקצונה, אך למרות האפשרות להתקדם, החליט לוותר מחשש שישובץ מחוץ למרפאת 'צאלים' שכל כך אהב. כעשרה חודשים לאחר הגיעו למרפאת 'צאלים' מונה לתפקיד האחראי של סמל-מרפאה, אולם בשל אופיו הפיקודי של התפקיד גילה קובי קושי במילויו, כיוון שחש תמיד שווה לחבריו ולא יכול היה לתפקד בדרגה מעליהם. אי לכך ביקש קובי מרס"ר המרפאה להפסיק לבצע תפקיד זה. ביום חמישי, ט' באב תשס"ג (7.8.2003) חש קובי עייפות בשל הצום ופרש לנוח בחדרו. לאחר דקה לערך נשמעה ירייה. חבריו למרפאה רצו לחדר ומצאו את קובי שרוע על הרצפה. הרופא שהיה באותה עת במרפאה ניסה לייצב את מצבו ואף הזעיק מסוק, אך לאחר כארבעים דקות נפטר קובי, ואיש אינו יודע כיצד זה קרה. בן עשרים היה בנופלו. קובי נטמן בבית-העלמין הצבאי בקרית גת. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים. ביום 7.9.2004 נולד במזל טוב נתנאל, אח שקובי לא זכה להכיר. בשורות הכיתוב האישי על מצבתו נחקק: "הולך תמים ופעל צדק ודבר אמת בלבבו (תהילים ט"ו, ב'). נרך כבה, אך אורך יאיר ליבנו."