אבוטבול, יעקב (‘ג’קי’)

בן אליהו ורנט. נולד ביום ו' באדר תשי"ז (7.2.1957) בעיר תאדלא שבמרוקו. עלה עם הוריו בשנת 1962. הוריו התיישבו בעיר אשדוד, ושם גם למד בבית-הספר היסודי 'יד שבתאי'. לאחר-מכן למד בתיכון דתי מקיף ב' באשדוד, עד כיתה י"א. את כיתות י"א – י"ב עשה בבית-הספר הטכני של חיל-האויר שבחיפה כאלקטרונאי תעופתי, עד מועד גיוסו לצבא. כפי שמעידים עליו בני-משפחתו וחבריו, היה נער חייכן, ביישן ומסור מאוד למשפחתו. אהב לעזור לחבריו שהתקשו בלימודים והיה קשור למוריו. היה חבר בתנועת 'עזרא' של הנוער הדתי. אהב לקרוא הרבה ספרות וכן התמסר בעיקר למשחק הכדורסל, שהיה אהוב עליו. ב-11 בפברואר 1976 גויס יעקב לשירות בצה"ל ושירת, במסגרת חיל-האויר, בתפקיד שהוכשר אליו עוד קודם לכן בבית-הספר הטכני של חיל-האויר. את משך שירותו עשה באל-עריש. על משך-שירותו הצבאי מעיד מפקדו עליו, שהיה "חבר טוב, בחור הגון וישר, חכם ואהוב על חבריו ומפקדיו". חברו מאותה עת מעיד עליו שהיה "חייל שקט ותמים, מסור ונאמן". באותם ימים כבר תכנן את עתידו לאחר תום השירות הצבאי בתחום הלימודים הגבוהים יותר. ג'קי נפל בעת מילוי תפקידו – ביום י"ח בתשרי תשל"ח (30.9.1977). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבאשדוד. השאיר אחריו הורים, חמישה אחים ואחיות. הוריו כתבו על יעקב ז"ל: "יעקב עסק תמיד בקריאה ובלימודים. היה אדם ישר, כן וטוב- לב. מנומס כלפי הוריו. יעקב היה תמיד שמח ותמיד מחייך. נאמן להוריו ולבני-משפחתו. שאף להצליח במעשיו ולכן התגייס לחיל-האויר". לאחר מותו קיבלו הוריו מכתבים רבים, שיר ומספד, שנכתבו עליו בידי מפקדיו, חבריו ומוריו, וכן דברים שסיפרו עליו בני-המשפחה. "ידיד אמת ויקר ידעתי מנעורי/עמו גדלתי ואתו התחלקתי בחיי/קרובים וידידים חבבוהו כאחד/בשכבנו ובקומנו, לעולם יחד" – כך זכרוהו חבריו. משפחתו הנציחה את זכרו בבית-הכנסת המקומי.