אבוטבול, יעקב (ג’אק)

בן אסתר ושמעון, נולד ביום י"ג בטבת תרפ"ח (7.12.1927) בחיפה. בנערותו הצטרף לתנועת "הנוער העובד" ועוד לפני סיימו את בית- הספר העממי עבר, באמצעות התנועה, לעבוד בבית-מלאכה, בו השתלם כמסגר-מלחים. עם גמר עבודת יומו היה מבקר בקורס השתלמות ועל אף מיעוט ידיעותיו הכלליות עמד לו כושרו הטכני לסיים את הקורס בהצטיינות. אגב בקשת מטרה בחייו הגיע ל"הגנה", שאמנם גזלה ממנו את כל עתותיו, אך הרגיעה את מצפונו החברתי והלאומי. עוד בסוף שנת 1947 הקדיש את זמנו אחרי יום-עבודה מפרך להגנת חיפה. מיום גיוסו המלא לחטיבת "עודד", עבר עם גדודו את ימי הקרבות בגליל העליון והתחתון. הוא השתתף בקרבות עין זיתים, בכיבוש צפת, בהגנת מלכיה ובקרבות באזור משמר הירדן. נפל ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948) במבצע "ברוש" לחיסול ראש הגשר הסורי באזור משמר הירדן, בקרב בו הצליחה מחלקתו לכבוש את המשלט החולש על משמר הירדן. בהתקפת-הנגד של האויב נפגע בראשו ברימון-מדוכה ומת בו במקום. יעקב הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בראש פינה.