תג’ר, גרשון

בן ונזיה וחיים. נולד ביום כ"ה באלול תרס"ו (15.9.1906) בפלובדיב שבבולגריה. מנעוריו היה חובב ספורט ועסק בעיקר בענפי האתלטיקה וההתעמלות על מכשירים. הוא היה חבר בתנועת "מכבי" עיר מגוריו ושימש בה כמדריך ספורט. בשנת 1926, לאחר שעשה שנת הכשרה, עלה לארץ-ישראל כחלוץ. תחילה עבד בענפי חקלאות שונים במושבות ואחר כך הצטרף למקימי המושב בית חנן. במושב עסק בהקמת משקו החקלאי וכן עבד בעבודות חוץ שונות. בשנת 1940 נענה לקריאת המוסדות הלאומיים להתגייס למלחמה נגד הגרמנים והתנדב לצבא הבריטי. הוא הוצב לפלוגת ההובלה בעברית 462 ועם חבריו ליחידה עבר את תלאות המלחמה במדבר המערבי. בשנת 1943 החליטו בעלות הברית לפלוש לאי סיציליה כדי להסתער משם על אירופה הכבושה. אנשי פלוגת התובלה 462, שנמנתה עם כוח הפלישה, הועברו למצרים ולאחר שצויידו מחדש הועלו על האנייה "ארינפורה" והפליגו בשיירת אוניות נוספות מנמל אלכסנדריה לעבר מלטה. ביום כ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943) בעוד שיירת האניות עושה את דרכה למלטה, הופצצה ה"ארינפורה" על ידי מטוס גרמני ותוך דקות שקעה האנייה במצולות ים. עמה טבעו מאה וארבעים מחיילי פלוגת ההובלה, גרשון ביניהם. הניח אישה ובן. אחיו, מרדכי, נפל בפרעות תרפ"א בתל-אביב. בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים, הוקמה לזכר הנעדרים אנדרטה דמויית אנייה ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות הנופלים.