שרף, זאב וולף (ויליאם)

במלחמת העולם הראשונה נענה לקריאת המנהיגים הציונים דוד בן גוריון, יצחק בן צבי ופנחס רוטנברג, שהיו אותה שעה בארצות הברית, והתגייס לגדוד העברי – הגדוד ה39- של קלעי המלך שבמסגרת הצבא הבריטי ושמטרתו היתה להשתתף בכיבוש ארץ-ישראל מידי התורכים. הוא הגיע עם גדודו לארץ ישראל וכשנסתיימה המלחמה החליט להישאר בארץ. בחורף 1919 לא היה גבול בין אזור הכיבוש הצרפתי בלבנון לאזור הבריטי בארץ ישראל ברור דיו והדבר נוצל על ידי הבדווים והערבים בכפרים למסעות שוד ורצח בשכניהם היהודים. ב"אצבע הגליל" נמצאו ארבע ישובים מבודדים – מטולה, כפר גלעדי, חמרה ותל חי. ימים ספורים לאחר שזאב שוחרר מהצבא הבריטי והצטרף לקבוצת תגבורת שיצאה להגנת תל חי וסביבותיה .ביום י"א באדר תר"פ (1.3.1920), הותקפה תל חי על ידי ערביי הסביבה שבאו מהכפר הערבי חלסה ושמונה ממגינה נפלו. ביניהם היה זאב. הוא הובא לקבורה בקבר אחים על גבעה שבין תל חי לכפר גלעדי. על קברם הוקמה מצבה בדמות אריה שואג, ועליו חרותים שמות הנופלים. על חורבות הכפר הערבי חלסה הוקמה לאחר קום המדינה העיר קריית שמונה לזכר שמונת הנופלים. דברים לזכרו נכתבו בילקוט תל חי וזכרו הונצח גם ב"מורשת תל חי" ובספר "יזכור" של מכון ז'בוטינסקי