שפייר, יהודה (ליאון)

בן דינה ויעקב, נולד ביום ז' בניסן תרצ"א (25.3.1931) בבלגרד, בירת יוגוסלביה ועלה ארצה ב-30.7.1933. בארץ סיים בית-ספר יסודי והחל לעבוד כצורף-זהב, כאחיו הגדול ממנו, כדי לתמוך באימו. היה חבר פעיל ב"נוער העובד" ובין הראשונים שיסדו את קבוצת "אלומה" בסניף רמת גן. אהב שירה ומוסיקה, והיה מלא חיים ותסיסה. מבוגר ברוחו ועז בהחלטותיו, למרות גילו הצעיר. עם פרוץ מלחמת-העצמאות הקדים להתגייס לפלמ"ח, אך אחרי תקופה מסוימת של אימונים שוחרר כדי לעזור לאימו, שנשארה ללא מפרנס, לאחר שגם אחיו הגדול התגייס. ואולם יהודה לא שקט עד אשר הלך בעקבותיו והתגייס גם הוא. תחילה שירת בסביבות רמת גן, אך לבו לא נתנו להיות מנותק מחבריו הלוחמים ודרש להעבירו לשורות הלוחמים בקוי-האש הראשונים ושירת בחטיבת "יפתח". לקראת ההפוגה הראשונה הורדה חטיבת "יפתח" לאזור המרכז ונטלה חלק בלחימה באזור לטרון. עם חידוש הלחימה בתום ההפוגה הראשונה השתתפה החטיבה במבצע "דני", ובליל 17-18 ביולי 1948, לקראת תחילת ההפוגה השנייה, תפס גדוד "העמק" את שילתא ומשלט בחלקו המזרחי של רכס קוריקור, כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון בלטרון. עם בוקר התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט, של הרכס. האויב תקף את הכוח במשלט משני כיוונים בסיוע שריוניות וזה נאלץ לסגת. בנסיגה הקשה בשטח פתוח הנתון לאש צולבת נפלו רבים מהלוחמים. בקרב זה נפל, ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948) והוא אך בן 17. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.