שפטר, גבריאל (גבי)

בן רבקה ובצלאל, נולד ביום א' בתשרי תרפ"ח (27.9.1927) בסופיה, בירת בולגריה. בשנת 1934, בהיותו בן שבע, עלה ארצה עם הוריו שהתיישבו בירושלים. תחילה למד בבית-החינוך של ה"ההסתדרות", המשיך את לימודיו בגימנסיה "סוקולוב" וסיים אותם בבית-הספר הטכני "עמל". עם תום הלימודים הצטרף לפלמ"ח. שלוש שנים שירת בהכשרה מגויסת, תחילה בקיבוץ אפיקים ואחר-כך באשדות יעקב. ב"ליל הגשרים" השתתף בפיצוץ גשר אלנבי. תחילה נחשב כנעדר, אך בהסתננו דרך כפרים ערביים הצליח לחזור לבסיסו. פעמיים נאסר על-ידי שלטונות המנדט: פעם ראשונה ב"שבת השחורה", 29.6.1946, כאשר נעצר באשדות יעקב והועבר לרפיח ופעם שנייה – בעוון נשיאת נשק בלתי-חוקי תוך כדי מילוי תפקידו בליווי שיירות (הוא נתפס ונכלא ל52- יום ב"קישלה" בירושלים). בתקופת מלחמת-העצמאות שירת בחטיבת "הראל", והשתתף בליווי שיירה, שהיתה צריכה להביא תגבורת לכפר עציון. בדרך הותקפה השיירה והוא נפצע שלושה פצעים ונאלץ לחזור לירושלים. בטרם הספיק להחלים נקרא שוב לפעולות. הוא השתתף בקרב הר-ציון כמקלען, ואף הצליח לחסל עמדת "פיאט" ופוצץ את כל פגזיה. היה בין מגיני מחנה הראדאר בעת התקפה כבדה על כוחות הלגיון על המחנה וכיבושו. בקרב זה נפל, ביום י"ז באייר תש"ח (26.5.1948), כשהגיש עזרה לחבר שנפל פצוע. דבריו האחרונים היו: "אל תגידו להורי דבר". הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים.