שמוש, משה

בן טוביה ועדה. נולד ביום ה' באב תרצ"ט (21.7.1939) בתל-אביב. אחרי סיימו את לימודיו בבית-הספר היסודי על-שם ביאליק למד בבית-הספר התיכון העירוני א'. היה מדריך נוער מטעם "התנועה המאוחדת", אשר אליה השתייך. גויס לצה"ל במסגרת נח"ל בנובמבר 1956 יחד עם חבריו-לתנועה. כחבר גרעין "יהב" עבר הכשרה במעיין-ברוך ובמסדה. מכאן יצא עמהם לקורס צניחה והדרכה ולבסוף הגיע לראש-הנקרה בה קיוה למצוא את ביתו. זמן-מה לאחר בואו לקבוצה נשלח על-ידי חבריו להדרכה בתנועתו וכשנה וחצי הדריך ב"קן" של קרית-חיים. במשך כל תקופת-ההדרכה ציפה ליום בו יחזור הביתה, לראש-הנקרה, ויגשים את חלומותיו שם. אולם כאשר חזר לא הספיק להפוך את חלומותיו למציאות, כי לפתע נקרא למילואים ובשעת מילוי תפקידו, ביום ט' באלול תש"ך (1.9.1960), נפל והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. אחרי נפלו הוציאו לאור משפחתו וקיבוצו חוברת לזכרו. אחדים מחניכיו בתנועה הוציאו גם הם חוברת לזכר חברם ומדריכם. כן הקדיש דודו, אמנון שמוש, לזכר בן-אחיו משה, "שנפל על משמרתו", את החוברת "האיסיים, ה'יחד' והקיבוץ" – תכנית-הדרכה לשכבה הבוגרת בתנועת-הנוער, שהופיעה בשנת תשכ"ד על-ידי המחלקה לנוער במשרד החינוך והתרבות ומוסד סאלד. אף בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים", הועלה זכרו.