שמואלי, שמואל (סמי)

בן רחל-רשל ויעקב, נולד ביום י"ב בסיוון תרפ"ו (25.5.1926) בסופיה, בירת בולגריה. מקטנותו חונך ברוח הציונות וכל מחשבותיו היו מכוונות לעלייה ארצה. שמואל היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" והשקיע בה את מיטב מרצו. למד בבית-ספר יסודי ובגימנסיה בולגריים, אך עם גבור השפעת הפשיסטים, שאומנו על-ידי הס"ס הנאצים, גורש עם כל משפחתו לעיירה נידחת בגבול רומניה. שם צריך היה לעזור לאביו בכלכלת המשפחה ועבד כרפד. למרות הרדיפות והסכנות הכרוכות בדבר הצליח לפעול כל הזמן בתנועת-הנוער ולחתור לעלייה לארץ. הוא נתפס על-ידי המשטרה ובקושי הצליח לחמוק מידיה. עם תום מלחמת-העולם השנייה עלה ארצה ביום 1.8.1944 במסגרת עליית- הנוער. עבר הכשרה בקיבוץ מסילות שבעמק בית שאן. היה אחר-כך חבר קיבוץ נירים ועבר לבסוף לעבוד בתל-אביב כדי לעזור להוריו. היה חבר ה"הגנה". מיד עם פרוץ קרבות מלחמת-העצמאות התגייס לצבא, ושירת בחטיבת "אלכסנדרוני" כצלף ומדריך בסיירות. במכתביו להוריו לא סיפר שמואל כי הוא מגויס, כדי שלא ידאגו לו. פעם, בהיותו בקורס קיבל חופשה קצרה ובהגיעו הביתה מצא מברק שאחיו בא לארץ ונמצא במשמר העמק. שמואל הגיע אל אחיו, לאחר שהתגבר על קשיי הדרכים של הימים ההם, שהה אתו רק לילה אחד ומיהר לחזור לפלוגתו במועד, כי היה חייל דייקן ומסור. שמואל נפל בקרב על כפר סבא הערבית, מפגיעת פגז שחדר לתוך המשוריין בשעת סיור, ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.