fbpx
שמואלוף, בן-ציון

שמואלוף, בן-ציון


בן אסתר וישעיהו, נולד ביום ג' באדר תרפ"ח (24.2.1928) באפגניסטן. בהיותו כבן שלוש שנים עלה לארץ עם משפחתו. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "דורש ציון" בירושלים והוריו נתנו לו את האפשרות לבחור לעצמו את דרך חייו לעתיד. הנער בחר בחיי עבודה, למד סנדלרות ואחר-כך מסגרות. בשנת 1946 התגייס לנוטרות, שירת בתפקיד זה כשנה וחצי ונאלץ לחזור הביתה כדי לעזור למשפחה. עבד בבנייה, תמך בהורים ועם זה פעל במחתרת שלחמה בשלטון הבריטי. אחרי החלטת עצרת או"ם ב-29.11.1949 על חלוקת הארץ לשתי מדינות ופרוץ מלחמת-העצמאות בעקבות החלטה זו, לחם בן-ציון בשורות המחתרת בגבול יפו-תל-אביב ועשה לילות כימים בעמדות. עם ההכרזה על הקמת צבא הגנה לישראל הצטרף לשורותיו, ושירת בחטיבת "גולני", אך בגלל בריאותו הרופפת לא ניתן לו להשתתף בתפקידים קרביים, והוא עבד במחנה כמכונאי ושרברב. אלא שרצונו העז להשתתף בשחרור הארץ לא נתנו לשבת במנוחה. לאחר דרישותיו הנמרצות נשלח לפעולות קרביות. הוא השתתף בקרבות הגליל ועם שחרורו עבר לנגב. שבועיים ימים היה בנגב, השתתף במבצע "אסף" והיה בכוח שהחזיק במשלטי שייח'- נוראן. ביום ו' בכסלו תש"ט (8.12.1948), כשנשלח בן-ציון להביא מים, פגע בו רסיס פגז והוא נפל חלל. נקבר בגבולות. ביום ט"ז באב תש"ט (11.8.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.

דילוג לתוכן