שם-טוב, רונית
בת תמר ושמעון. נולדה ביום י' באלול תשל"א (31.8.1971) בקרית גת. בת הזקונים למשפחה בת תשעה ילדים. רונית גדלה מוקפת אהבה של שמונה אחים ואחיות בוגרים. היא למדה בבית-הספר היסודי 'מעפילים' בקרית גת ובבית-הספר התיכון המקיף 'רוגוזין'. רונית לא אהבה את המסגרות הקבועות, הממסדיות. היא נהנתה ממוזיקה, ריקודים וטיולים. תמיד העדיפה את אלה על לימודיה בבית-הספר. לרונית היתה יכולת לימודית גבוהה. תוך שנה אחת הצליחה להיבחן ולעמוד בכל בחינות הבגרות. היא בחרה בשפה הערבית כמקצוע מורחב ואכן שלטה בשפה זו על בוריה. מסיבה זו היתה מיועדת לשירות מיוחד בחיל-המודיעין. בחודש אוקטובר 1989 גויסה רונית לשירות חובה בצה"ל. היא סיימה טירונות, הוצבה בחיל-המודיעין ונשלחה לקורס ארוך ומורכב, הדורש יכולת לימודית גבוהה. בתום הקורס קיבלה דרגת רב"ט ונשלחה לשרת באחת מיחידות המודיעין בפיקוד הדרום. חמישה-עשר חודשים לאחר גיוסה לקתה רונית באירוע מוחי. במשך שנתיים ארוכות וקשות נאבקה רונית. בני משפחתה הרבים תמיד סביבה, תומכים ועוזרים להקל סבלה. ביום י"א באדר תשנ"ג (4.3.1993) נכנעה רונית למחלתה. היא נפטרה ב'בית לוינשטין', שם שהתה בחודשים האחרונים לחייה. היא הובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית גת. הותירה אחריה הורים, חמש אחיות – בת-שבע, רותי, ברוריה, זהבה ויהודית, ושלושה אחים – אלי, אבנר ומישל. בני משפחתה הנציחו שמה בספרייה שתרמו והקימו לזכרה בבית-הספר 'תיכון חדש'. הספרייה נקראת על שמה של רונית
