שטם, אוריאל (אורי)

בן סופיה ואליעזר. נולד בי' בניסן תרפ"ה (1.4.1925) בתל-אביב. למד בגימנסיה "הרצליה" ובשנת 1942 קיבל את תעודת הבגרות (במחזור ל'). בשנות לימודיו בגימנסיה גילה עניין מיוחד במדעי החברה, כשרון לשפות וחיבה מיוחדת לספרות האנגלית וללשונה. היה חבר ב"מכבי הצעיר" והרבה לעסוק באתלטיקה קלה. היה גם פעיל בשורות ה"הגנה". בקרב חבריו ללימודים, לתנועת הנוער ולארגון המגן, נודע כבעל מזג טוב ונוהג דרך-ארץ כלפי הזולת וכן נודע במידת מעורבותו בבעיות השעה ונתן דעתו גם על בעיות העתיד. באחד מחיבוריו האחרונים, שכתב בעודו תלמיד המחלקה השמינית בגימנסיה ("העולם הנראה לי אחר המלחמה"), הדגיש את הצורך לבנות, לאחר תום מלחמת העולם, "עולם חדש על יסודות של חופש, אחווה ושוויון "ועם זאת להעניש כראוי את גרמניה על מה שעוללה לעולם ובייחוד לעם היהודי: "חוששני, שהעולם ירחם על גרמניה הפושעת וימחל לה מוקדם מדי על פשעיה, במקום לדכאה עד עפר, כראוי לה וכאזהרה ורתיעה לכוחות רשע וזדון אחרים". הוא גם קיים בגופו את חובתו בימי מלחמה זו. בינואר 1943 התגייס צבא הבריטי וצורף לחיל ההנדסה. בכ"ד באייר תש"ג (29.5.1943), בהיותו בתפקיד, נספה בתאונת רכבת ליד קהיר ונטמן בבית הקברות הצבאי הבריטי שבהליופוליס. במכתב המפקד האנגלי של יחידתו אל הוריו בארץ ישראל (31.5.1943) נאמר בין השאר: "טוב שתדעו כי לא זו בלבד שהוא מילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר אלא שעשה משהו למעלה מזה: ביחס הידידות ששפע ממנו הוא סייע בידנו רבות להגיע ליתר הבנה כלפי העם היהודי, ואף כי אינו עוד אתנו, אני בטוח, שזכרו לא ימוש מלבנו". בגימנסיה שבה למד הוקמה לזכרו קרן פרסים לתלמידים המצטיינים בחיבור בלשון האנגלית; כן ניטעה על שמו חורשה ביערות הקרן הקיימת שליד מעלה החמישה. בשנת 1980 הוציאה אחותו לאור חוברת-זכרון, הכוללת פרקי חייהם של אוריאל ובן דודו, גיל אדל ז"ל שנפטר תוך שירותו בפלמ"ח. ציון מיקום קברו 5A8. יחידה Royal Engineers. דרגה sapper.