שטיינמץ, משה

בן אטה ושמריה, נולד ביום כ"ח בחשוון תרפ"ט (11.11.1928) בבודפשט, בירת הונגריה ולמד בבית-ספר יסודי. בימי הטירור הנאצי הובל למחנה בוכנוואלד בגרמניה, ועם השחרור חזר להונגריה, שם למד את מלאכת השענות ושאף לעלות לארץ- ישראל. בסוף שנת 1945 נסע לאיטליה לשם הכשרה ובשנת 1946 הגיע תורו להעפלה. המעפילים שנתפסו הועברו בכוח לאונייה, שעמדה להעבירם לקפריסין, והוא קפץ קפיצת נחשון לתוך הים וניצל. שתים-עשרה שעות רצופות שחה בים והגיע בשלום אל החוף. בארץ עבד כפקיד. בסוף שנת 1947, עם פרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, התגייס ושירת בחטיבת "גבעתי". השתתף בקרבות רבים והיה תמיד בחזית. משה נפל בעת פעילות מול "כיס פלוג'ה", כאשר נפגע מכדור תועה, ביום י"ח בחשוון תש"ט (20.11.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בכפר ורבורג.