שויום (פונק), שמואל

נולד ביום כ"א באב תרפ"ב (15.8.1922) בעיר שופרון, הונגריה. בגיל 14 נתייתם מאביו ועול הדאגה למשפחה הוטל על שכמו עד מהרה נתוודע לחיי העמל ותכונת ההסתגלות לכל עבודה בלטה באופיו במשך כל חייו. לאחר תקופת הכשרה עלה בחודש מאי 1941 לארץ-ישראל והצטרף לקבוצת "משמר הכפר" שעשתה אז בכפר סבא. מכן עבר עם הגרעין לאושה ושם למד את מלאכת הבניין. לאחר שהגרעין התאחד עם קבוצת הנוער הציוני "ניצנים" היה שמואל בין עשרת העולים הראשונים להתיישבות על אדמות חממה שליד באר טוביה. כאן, בחברה המצומצמת בלטו עוד יותר עדינות תכונותיו, נכונותו לכל עבודה קשה ורצון לתרום למפעל בכל כוחו. הוא התהלך בסתר ובצנעה אך ידו היתה בכל. לימים התגייס לחיל הנוטרים ובעיצומו של קורס הנוטרים, ביום כ"ט בתמוז תש"ד (20.7.1944), שמונה חודשים לאחר העלייה להתיישבות, נדרס בבאר טוביה יחד עם שני חבריו – יצחק בכרך ומשה ניסקוביץ – על ידי מכונית צבאית. בתאריך א' באב תש"ד (21.7.1944) הוא הובא למנוחות בניצנים. הניח אם ושני אחים. קיבוץ ניצנים הוציא דפי זכרון לדמותם של שלושת הנספים