רוטנברג, תיאודור (“תדי”)

בן דויד ותמרה. נולד ביום כ"ב באייר תש"ח (31.5.1948) בקטוביץ שבפולין. כבן שנתיים היה תיאודור בעלות משפחתו אתו לארץ. כאשר הגיע לגיל-הלימודים למד בבית-הספר היסודי על שם שנקר אשר בחולון. כאשר סיים את לימודיו שם המשיך בלימודים התיכוניים, התחיל בבית-הספר "עליה" בתל-אביב, בו למד שנתיים; את לימודי כיתה י"א (ריאלית) למד בקיבוץ גן שמואל ולימודי כיתה י"ב בבית-ספר תיכון בתל-אביב. כיון שנטה לספורט השתייך ל"זבולון" ול"הפועל" שבמקום. השתתף גם בצליחות הכנרת מדי שנה. לאחר-מכן היה לטכנאי שיניים. לצה"ל גויס באוגוסט 1966 ושימש כמש"ק חבלה בגדוד; התבלט באומץ-לבו ובמסירותו הרבה לתפקידו והיה דוגמא למפקדיו ולפקודיו כאחד. אך הוא טרם גמר את שירות-החובה שלו, ובאחד הימים יצא לסיור שגרתי, וכשהזחל"ם נע על דרך-עפר, שלושה ק"מ צפונית לירמוך, באיזור פיק שברמת-הגולן, עלה רכבו על מוקש בעת פעולה מיבצעית וכך מצא את מותו; זה היה ביום כ"ו באב תשכ"ח (20.8.1968). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול. מפקד-יחידתו, בשם חיילי גדוד "ברק" וחטיבת "גולני", כתב מכתב-תנחומים למשפחתו וציין את תיאודור כמסור ונאמן לחברה, כחייל למופת לחבריו ולמפקדיו. "מעולם לא היסס לבצע את הקשה במשימות שהוטלו על היחידה וזאת בחירוף נפש ובמסירות". חבריו בגדוד "ברק" הקימו לזכרו אנדרטה ברמת-הגולן, במקום אשר בו נפל.