רובינשטיין, אליהו (אלי)

בן טובה (גרטה) וד"ר משה, יוצאי רוסיה, נולד ביום י"ט באדר תרפ"ח (11.3.1928) בפראג, בירת צ'כוסלובקיה. בבית אביו הציוני הז'בוטינסקאי למד עברית מגיל 3, וחונך חינוך עברי לאומי, שהשלימו בתנועת-הנוער בית"ר. כשעלה ארצה עם הוריו ב-23.10.1939 נתקבל מיד, כיודע עברית, לגימנסיה "בלפור" בתל- אביב, ואחרי שנים אחדות הצטרף עם חבריו לשורות ה"הגנה". אחרי סיום לימודיו בגימנסיה יצא לשנת-שירות במשטרה ובו בזמן שיתף פעולה עם ה"הגנה" וכפי הנראה גם עם מחתרת אצ"ל, שכן אחרי שחרורו מהמשטרה החלה הבולשת לעקוב אחריו. בסוף קיץ 1947 יצא את הארץ ללמוד את מקצוע אביו, רפואה, באוניברסיטת נאנסי בצרפת. בהמריאו מאדמת הארץ רשם בפנקסו: "שלום לך, ארצי, אכן נפרדנו פרידת בן ההולך לנכר,אך הברית העזה שכרתנו תשיבני אליך בבוא הזמן". והזמן הקדים מאוד לבוא. אחרי ההחלטה בעצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות והתחלת מלחמת-העצמאות, שוב לא יכול להמשיך בלימודיו בשלווה. מיד התייצב לשירות במרסיי ושימש מפקד מחנה-האימונים "זבולון". בבוקר הראשון לעצמאות ישראל, ב-15.5.1948, פרק בנמל תל-אביב, המופצץ בפעם הראשונה, את "המטען החי" מספינת מעפילים קטנה ובלי לסור לביקור קצר בבית ההורים חזר בה מיד לצרפת. ב-26.6.1948 בא שנית כמפקד האונייה "נרקיס" בראש מאות מחניכיו אנשי מח"ל (מתנדבי חוץ-לארץ) ואחרי ביקור של יום אחד בבית הוריו ירד עם אנשיו לנגב. בקרבות שבין הפוגה להפוגה לחם בראש יחידת משוריינים. אליהו נפצע בשתי רגליו ותוך כדי ריפוי שטחי קצר, בלי לאבד זמן על הוצאת הרסיסים, הוסיף לשרת בתפקידו. בימי ההפוגה השנייה שימש כמפקד פלוגה, ומפקד בית אשל שבנגב המנותק. הוא מילא את תפקידיו בתנאים קשים ביותר, תנאי חזית מלחמה למרות ההפוגה הרשמית, תוך מחסור באספקה ואפילו בסגל פיקודי. בנושאו בשקט את מכאובי הפצעים בשתי רגליו, בגלל הרסיסים התקועים בהן, ללא אפשרות לצאת לניתוח, ואפילו לקבל טיפול ראוי לשמו, עמל להשרות מאיתנות רוחו על פקודיו המדוכאים, ללמד עברית את העולים החדשים ולמלא תפקידים של מפקדי-משנה שאינם בנמצא, ודוגמתו השפיעה על אנשיו להחזיק מעמד בתנאים הקשים מנשוא. כשהגיעה שעת היציאה לדרך, עם תחילת מבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב, השתתף בקרבות מראשית התלקחותם, ובהתקדמו להתקפה על המצרים בראש יחידתו נפל ליד נבטים ביום ט"ו בתשרי תש"ט (18.10.1948). ביום ו' באלול תש"ט (31.8.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.