רבינוביץ, כרמי

בן נחמה ויוסף, נולד ביום י"א באב תרפ"ד (11.8.1924) בעיר ניו יורק שבארצות-הברית וגדל שם בשנותיו הראשונות באווירה ציונית ועברית בבית הוריו ובבית-הספר. עוד בהיותו בארצות- הברית למד עברית בישיבת "עץ חיים" וגם הוריו דיברו אתו רק עברית. ביום 20.3.1932 עלה עם הוריו לארץ. המשפחה התיישבה בתל-אביב וכרמי סיים את בית-הספר "ביל"ו" ואת גימנסיה "מונטיפיורי" ופנה למקצוע טכנאות רדיו. בהיותו בן 15 הצטרף ל"הגנה" ושנה אחת שירת בפלמ"ח בדרגת מ"כ. במלחמת-העולם השנייה התנדב לצבא ארצות-הברית ולחם במדבר המערבי ובו בזמן השתתף עם חבריו הארצישראלים ששירתו בצבא הבריטי בפעולות למען ה"הגנה". אחרי המלחמה יעצוהו להשתלם במקצועו באמריקה על חשבון ממשלת ארצות-הברית והוא השיב: "אך צחוק עושים לי. אני אסע לאמריקה? והלא בארץ עוד מעט יהיה 'שמח'!" ואכן מיד אחרי שחרורו הצטרף ל"הגנה" והשתתף בפעולות המרי והמאבק בביריה ובכפר גלעדי ובהעלאת מעפילים אל החוף, ואת תלאותיו ואף את מאסרו קיבל ברוח ההומור שניחן בו והסביר אותם כתרגילי חיסון לקראת ההתמודדות הגדולה למען המולדת. עם החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, החלטה שגרמה לצהלות שמחה בקרב היישוב היהודי, יצא היישר מצהלת ההמונים להגנת גבולות העיר בתפקיד לוחם ומ"כ בחטיבת "גבעתי". כרמי השתתף כחבלן בפיצוץ בית בן שלוש קומות בתל-א-ריש, שממנו צלף האויב על חולון ועל הדרך אליה. הכוח נסוג לשכונת גרין בחולון, אך חילופי האש עם האויב בתל-א-ריש נמשכו, ומירי זה נפגע ונפל, ביום י"ב בטבת תש"ח (25.12.1947). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. על שמו נקרא מבצע נוסף של הגדוד לפיצוץ "בית השפנדאו" בתל-א-ריש, מבצע "כרמי", שבוצע ב-17.1.1948). לזכרו נקרא בית בקריה על שמו, "בית כרמי". כן נרשם בספר-הזהב של הקרן-הקיימת-לישראל על-ידי ההסתדרות הציונית באוהיו, ארצות-הברית.