רביד, יובל

בן ערה ואורי, נולד ביום ב' בתמוז תש"ך (27.6.1960) בגבעתיים. בן בכור היה יובל להוריו. את אהבתו לארץ ולטבע ספג יובל בביתו, היות והבילוי המשפחתי המקובל היה טיולים ברחבי הארץ עם חברים וידידים. את לימודיו התחיל יובל בבית-הספר היסודי "ברנר" בגבעתיים. הוא הצטיין בלימודיו, ובעודנו נער גילה מעורבות חברתית ערה והיה צעיר מחושב ואחראי. לאחר מכן, המשיך יובל בלימודיו בבית-הספר "אורט" טכניקום בגבעתיים, במגמת המחשבים. על בחירה זו כתב יובל ברשימותיו "חושבני שבחרתי בדרך הקשה, אך בחרתי בדרכי זו מתוך הכרה שגם טעות היא צעד נוסף בחיים". יובל התפתח בלימודיו, התחשל וצמח להיות בחור בעל הכרה פנימית עמוקה. גם זאת הוא ביטא ברשימותיו: "למדתי לא להשבר ואני מרגיש עצמי חזק, מכיר את עצמי, שלם עם עצמי ובאופן עקרוני תמיד מאושר". יובל השתייך לתנועת "הנוער העובד והלומד" והיה פעיל בגדנ"ע אויר. הוא התנדב לפעילות בקרב נוער מפגר, השתתף בצעדות, התמסר לספורט, לשירה ולמוסיקה והיטיב לנגן בחלילית. בכל שיטוטיו בארץ, ובכל זמן שירותו, ליוותה אותו החלילית, שעליה אהב לנגן. עוד בהיותו תלמיד בבית-הספר התיכון, התחיל יובל לתכנן את מסלול שירותו בצה"ל. שאיפתו הייתה להתנדב ליחידה קרבית מובחרת, בשל ההכרה בצורך להיות שותף למפעל הלאומי. בכך הוא רצה לתרום את חלקו. אופיינית מאוד ליובל הייתה בחירתו לצאת למסע גמלים בסיני לפני גיוסו לצה"ל. באוגוסט 1978 התגייס יובל לצה"ל, והוצב בחיל-הצנחנים. הוא עבר אמוני טירונות, קורס צניחה וקורס מ"כים. בינואר 1980 הועלה יובל לדרגת סמל, וזמן קצר לאחר מכן קיבל זימון מוקדם לקורס קצינים. יובל חתם על התחייבות לשרת שנה אחת בצבא הקבע, אך לאחר מכן הדיח עצמו מקורס הקצינים. דעתו הייתה שעל מפקד בצה"ל להתחיל את הפיקוד משלביו הראשונים, לפני שיהיה לקצין, וזאת כדי שיטיב להכיר את החייל ואת צרכיו. הוא גם חשש כי בשובו מקורס הקצינים לא ישובץ ביחידה שאהב, והוא אהב את יחידתו. יובל הציב לו מטרה: להיות סמל מחלקה ולחנך קבוצת צנחנים צעירים. הוא השקיע מחשבה רבה בבחירת הדרכים לעצב ולחנך אותם. וכך כתב ברשימותיו: "החכמה היא לדעת מה לעשות, הכשרון הוא לדעת איך לעשות והמנהיגות היא לעשות זאת". יובל האמין בשיטת ההסברה ההופכת את תחושת החובה השרירותית של החייל לחובה המובנת לו. ביוני 1980, הוא עלה לדרגת סמל-ראשון. בתקופה זו של חייו, הרבה יובל לעיין בספרות ובפילוסופיה. באוגוסט 1980 השתתף יובל במבצע מוביל, שבו חדרה יחידתו לרמת ארנון, שבעמק לבנון. המבצע התנהל כמסע רגלי מפרך באדמת טרשים. בליל כ"ד באדר א' תשמ"א (28.2.1981), בהיותו בחופשת שבת בביתו, קיבל יובל ידיעה שפלוגתו נמצאת בפעילות מבצעית באיזור תל-אביב. לפנות בוקר הוא יצא אליה, לבדוק אם נוכחותו דרושה. בדרך, ברחוב הירדן ברמת-גן, התנגש יובל במשאית חונה ונהרג. בן 20 שנים היה במותו. יובל הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול בתל-אביב. הוא השאיר אחריו הורים, אחות ואח