קרבי (קרבצ’יק), בועז (ברונו)

בן אברהם וגיטל. נולד ביום כ"ב באב תרצ"ז (30.7.1937) בעיר קטוביץ שבפולין. בן שנתיים היה כשפרצה מלחמת-העולם השניה ומאז ועד הגיעו לארץ ידע תלאות ונדודים, רעב ויתמות. בן שמונה היה כשאחיותיו ואחיו, בניגוד לרצונו של האב, החליטו לעלות לארץ בעליה ב'. בועז צריך היה להישאר עם אביו אלא שהוא נתבגר ללא עת בתלאות-המלחמה, והאוירה האנטישמית בבית-הספר הפולני בקטוביץ, אשר לשם חזרה משפחתו, עוררה בו את תחושתו היהודית והוא דרש בכל תוקף לעלות. בניגוד לרצון האב ובהסתר ממנו לקחוהו אתן האחיות והעבירוהו את הגבול, למקום שם שוכן בבית-ילדים, כדי לחכות לרשיון-עליה; האחיות והאח המשיכו דרכם בינתיים בעליה ב'. לבסוף, בשנת 1948, הגיע לארץ והצטרף לאחיותיו בקיבוץ אפק. בחברת-הילדים התבלט בטוהר-נפש, בנדיבות-לב ובנכונות לשאת בכל מעמסה ותפקיד. שם סיים את לימודיו בי"ב כיתות. השתייך לתנועת "הנוער העובד". גויס לצה"ל באוגוסט 1957 וכעבור זמן קצר, ביום ו' בכסלו תשי"ח (29.11.1957), נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות במשקו. קיבוץ אפק הוציא חוברת לזכרו.