קלפנר, יוסף (יוסי)

בן אסתר ויחיאל, נולד ביום י"ח באלול תרפ"ד (17.9.1924) בעיר ווץ, הונגריה. גדל בסביבה דתית ולמד בישיבה. עם זאת סיים בית- ספר תיכון והצטרף לתנועה הציונית בבודפשט. במלחמת-העולם השנייה נשלח עם יתר הצעירים היהודים לקווי החזית הקדמית, לשמש כבשר תותחים לצבא הרוסי. הוא הצליח להימלט ולעבור לצד הרוסי אולם אמו נרצחה בידי הנאצים. יוסף עלה ארצה בשנת 1946 באוניית-המעפילים "וינגייט". חבלי קליטתו בארץ היו קשים אך בכל הזדמנות היה מביע לפני חבריו את תקוותיו לימים טובים יותר. עם בואו הצטרף לשורות ה"הגנה". עם פרוץ מלחמת-העצמאות התייצב, ושירת בחטיבת "אלכסנדרוני". יוסף היה בעל רגש עדין ומבין לנפש זולתו וקיווה בכל מאודו לחזור אחרי המלחמה לחיי עבודה ולימודי היהדות, שכל כך העסיקו אותו. בנובמבר 1948 ירד עם חטיבתו לדרום. בעת מבצע "חורב" נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל- מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים, תקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בתוך הכפר. בקרב זה נפל, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948) בעירק אל-מנשיה. נקבר בפלוג'ה. ביום י"ז בכסלו תש"י (8.12.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.