קלינסקי, מאיר (מאיר’קה)

בן אסתר ומשה. נולד בכ"א בניסן תרפ"א (29.4.1921) בפתח- תקווה למשפחה בעלת משק חקלאי, וגדל באווירה של אהבת הארץ העבודה החקלאית. בילדותו למד בבית-הספר היסודי "נצח ישראל", לבו נמשך במיוחד לסיפורי התנ"ך, ובקרב חבריו נודע כחבר נאמן, אמיץ-לב וצנוע בהליכותיו. הוא הרבה לשמוע על אבשלום גיסין וחבריו שנפלו במאורעות בהגנה על פתח-תקווה, והוא עצמו שאף להידמות להם ולהמשיך בדרכם. עם תום לימודיו היסודיים עבר לגימנסיה "אחד העם" ובה הצטיין בלימודים. באותם ימים החל לעסוק בהדרכה בתנועת "מכבי הצעיר", הרבה לעסוק בענפי ספורט שונים. בתקופת המאורעות של 1936-1939 שירת מאיר כנוטר. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס ל"באפס", יחידות ארצישראליות של חיל הרגלים הבריטי שמהן הורכבה ברבות הימים הבריגדה היהודית (החי"ל). בכ"ב בתשרי תש"ד (21.10.1943) נסע בחברת חיילים מיחידתו לאימונים בקליעה בדרום הארץ. ליד גדרה התנגשה מכוניתם במכונית הצבא הפולני ובהתנגשות נהרגו ארבעה מן החיילים היהודים, מאיר ביניהם. הוא הובא לקבורה בבית העלמין של מושבתו פתח-תקווה. שמו הונצח בספר "איש בחי"ל".