קלינגר, אביהו

אביהו (אביק), בן לוסיה ולובה, נולד ביום ז' בחשון תשי"ד (16.10.1953) בפתח-תקוה. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם הס ואחרי-כן המשיך בבית-הספר התיכון על-שם ברנר בפתח-תקוה, במגמה ההומנית. אביק היה תלמיד טוב, חרוץ ושקדן ובזכות זאת הצליח בכל אשר עשה. הוא היה חובב ספורט נלהב, אהב בעיקר משחקי כדורגל וכדורסל, ונמנה עם חברי "מכבי" פתח-תקוה. הוא הרבה לצאת לצעדות ולמירוצים, וטייל הרבה ברחבי הארץ, ברגל וברכב. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון נסע לטיול בארצות אירופה, ועשה זמן רב בסקנדינביה. מן הדרך שלח מכתבים נלהבים וסיפר בהם בדרך מיוחדת, בלשון ספרותית ובשירים, את חוויותיו ורשמיו מן המראות שנגלו לו, מן הנופים והאתרים שסייר בהם. הוא קרא הרבה, ובעיקר אהב ספרים שעניינם מלחמות ותיאור סבלו של היחיד בקרבות. הוא השכיל להעמיק ולדון בכל עניין, אם בדרך הוויכוח ואם בכתיבת מאמרים ודברי עיון. אביק היה אדם חברותי מאוד וחיבב בעיקר ילדים. בחופשות הקיץ נהג להדריך בקייטנות והילדים שם אהבוהו מאוד. מטבעו היה רציני, צנוע ומתרחק מן ההידור, אך ידע לשמוח ואהב להתבדר. הוא ניחן בכושר מנהיגות, אך מוכן היה תמיד לעזור לידיד במצוקה. נבון היה והכיר בחשיבותה של הפשרה וחבריו ביקשוהו תמיד לישב את החיכוכים ביניהם. כל ימיו היה קשור מאוד לבני משפחתו, רחש כבוד רב להוריו, החשיב את דעתם ודאג להם. אביהו גויס לצה"ל במחצית פברואר 1972 והוצב לחיל התותחנים. לאחר הטירונות השתלם בקורס לתותחני תותחים מתנייעים, בקורס מ"כים ובקורס קצינים. הוא נשלח להשתלם גם בקורס קציני חת"ם בסיסי, אך כשפרצה המלחמה נשלחו כל חניכי הקורס אל החזית. הוא היה קצין טוב, קר-רוח ושאפתן ולא נרתע מכל קושי. אהוב היה על פקודיו ועל חבריו. על חלקו בפעילות המבצעית הוענק לו "אות השירות המבצעי". במלחמת יום-הכיפורים השתתף אביק בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת הגולן. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפל אביק בקרב באזור תל-פארס. הוא היה מפקד סוללת תותחים ונלחם עשרים וארבע שעות רצופות בלא מנוחה, תוך דאגה מתמדת לחייליו. כאשר נתקבלה פקודה לדלג לעמדה אחרת, נתקל אביק במארב של טנקים סוריים ונהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפתח-תקוה. השאיר אחריו אב, אם ואחות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "היה בו באביהו שקט מיוחד, ותוך זמן קצר נהפך לאחת הדמויות המרכזיות בפלוגה. על כל בעיה הציע אביהו את הפיתרון הנאות. הוא השכיל לרכוש את אמון חבריו ולייצגם בפני המדריכים והמפקדים".