קליין, יוסף (“יוסי”)

בן בנימין ודינה. נולד ביום ד' בטבת תש"י (24.12.1949) בפתח-תקוה, להוריו מניצולי השואה. הוא למד בבית-הספר האזורי במושב בצת שבגליל המערבי וכאשר סיים את לימודיו שם עברו הוריו לנהריה. אחרי כן למד בבית-הספר התיכון "יד נתן" ליד עכו. הוא היה נער שקט, צנוע וטוב לב. לא ניסה להתבלט והיה דוגמא לנער הישראלי החיובי, הנער אשר על כתפיו מוטל גורל המדינה ועתידה. בבית-הספר היה חביב על כל חבריו וגם מוריו כיבדו אותו על פשטות הליכותיו, על צניעותו ועל טוב לבו ונדיבותו. יוסי גויס לצה"ל באוגוסט 1968 והתנדב לשרת ביחידת צנחנים. הוא ידע את אשר לפניו. הטירונות קשתה עליו מאוד ולא פעם עברו עליו משברים, אך הוא עמד בכל בכוח רצונו העז ובגאווה חבש את הכומתה האדומה וענד את כנפי הצניחה – בגאווה אך לא ביהירות. הוא לא הרבה בדברים ובדברו היו דבריו שקולים. אבל בכל זאת היה בעל נפש עליזה ואהב שובבות, משחק ועליזות נעורים. את חבריו לספסל זכר תמיד ואף כי התראה אתם לעיתים רחוקות בהיותו בצבא, בכל זאת היה קרוב אליהם. הוא התיידד מאוד עם חברים רבים שקנה לו בעת שירותו. מדי שובו מחופשה מן הבית היה מביא להם מכל טוב ועל חלקו ויתר למענם. הוא גם דאג לחבריו ואם אבד לאחד מהם ציוד באימונים או במרדף, הוא היה דואג להשיג את החסר ומניחו על מיטת חברו בלי שיבחין. אחר כך היה מודיע על האבדה כאילו היא שלו, או שהיה קונה את החסר מכספו. בעולם הצנחנים מצא יוסף את כל עולמו. הוא מצא סיפוק ברוח החברית שביניהם, באחוות הלוחמים, בהרגשת השליחות ובעמידה בכל מאמץ. כך עשה את צעדיו הראשונים כמפקד כיתה ונשא את עיניו להתקדמות בסולם התפקידים. תכניותיו היו רבות ומפקדו המליץ לשלוח אותו לקורס קצינים. אחרי כן שאף להמשיך בלימודים. הוא לא הצטיין במעשי גבורה נועזים, אלא באותה סגולה של משמעת פנימית עמוקה וראיית המטרה הגדולה לנגד עיניו. יוסף היה בן נפלא להוריו. נאמנותו וצניעותו הפכו אותו בבית-הוריו למקור של אושר רב וכבוד וכן שימש דוגמא ומופת לשאר הילדים. ימי החופשה שלו היו ימי חג להורים. את חסכונותיו מן הצבא היה מביא להם ובכל הזדמנות עזר בכל אשר יכול. ביום כ"ו באייר תשכ"ט (14.5.1969), נפל באזור קנטרה בהפגזת האויב. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה. מפקד יחידתו כתב למשפחתו במכתב תנחומים: "היו בו שקט נפשי וביטחון שהשרו אוירה על חבריו והיה לו חיוך כובש שקנה את לבם. כאשר היינו צריכים לבחור חיילים לפעולה מאחורי קווי האויב היה יוסף אחד הנבחרים. בקרבות התעלה הצטיין כחייל אמיץ ונבחר וכלוחם מעולה נוכח פני האויב. מות גיבורים נפל, כשנשקו בידיו".