קיס, אימן

בן עפיפה וסעיד, נולד בכפר הדרוזי בית ג'אן ביום 30.4.1973 למשפחה אוהבת, שגידלה אותו באהבה ובחום. למד בבית-הספר היסודי המקומי א' בבית ג'אן, והתבלט בו כתלמיד מצטיין ושקדן. עם סיום בית-הספר היסודי בחר ללמוד בבית-ספר תיכון חקלאי, בתקווה שיוכל לעזור למשפחה אשר עיסוקה היה חקלאות, כשל יתר תושבי המקום. ואכן, אימן הצטרף לבית-הספר החקלאי אזורי ראמה, וגם שם הוכיח עצמו כתלמיד חרוץ. בבית-הספר יצר קשר חברתי הדוק עם חברים רבים שלמדו איתו. הוא היה חבר בתנועת הצופים הדרוזיים, ולבד מעיסוק בספורט כתחביב, נהג להתנדב לעבודות ציבוריות לטובת הקהילה. אימן סיים את לימודי התיכון עם תעודת בגרות מלאה ומיד אחר- כך, באוגוסט 1992, התגייס לצה"ל. אימן שירת שלוש שנים כנהג בחיל התחזוקה והיה לחייל ממושמע, שהתנהגותו טובה מאוד. עם שחרורו מצה"ל בחר לעסוק במקצוע שלמד – חקלאות, ואכן עבד בענף זה כחמש שנים, ואף החל בהקמת בית-מגורים לעצמו כהכנה לנישואים והקמת משפחה. בתחילת שנת 2000 הצטרף לשורות צבא הקבע. הוא שירת כנהג בעוצבת 'חירם' שבפיקוד הצפון, ובעקבות האחריות הרבה שגילה התמנה לאחראי נהגים במוצב 'מטולה'. הוא היה מרוצה מהשירות, ומילא את תפקידיו למופת ולשביעות רצונם של מפקדיו. ביום 17.9.2000 נפל רס"ל אימן בעת מילוי תפקידו והוא בן עשרים-ושבע. הותיר אחריו הורים, ושמונה אחים ואחיות – זליח'ה, אלהאם, זיד, עלי, עליה, עלאא, סנג'יניה ונזאר. אימן הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין שבכפרו בית ג'אן. אימן היה אדם נעים הליכות, שקט, בעל אופי חזק ושולט ביצריו. אהב את החיים ואהב בני אדם – והיה חייכן, ידידותי וחברותי לכל מי שבא עימו במגע. הוא הותיר אחריו חברים רבים האבלים על מותו. בהודעת האבל שהתפרסמה מטעם יחידתו הצבאית נכתב: "… אימן שירת כנהג במוצב עולש עד היציאה מלבנון, ומאז – בפלוגת פרג ובפלוגת מטולה. בפברואר 2000 קיבל דרגת רס"ל ובמאי 2000 מונה לתפקיד אחראי נהגים פלוגתי. אימן זכה להערכה רבה על תפקודו, הן מצד מפקדיו והן מצד החיילים בפלוגה. היה חברותי מאוד, מסור מאוד לתפקידו וגאה על כך שגויס לקבע. אימן היה מסור לחיילים שלו (הנהגים בפלוגה), דואג לרווחתם וממאן לצאת לחופשות סוף השבוע עד שהיה רואה שהכל סגור מבחינת משימות הנהיגה בפלוגה." מפקד היחידה כתב למשפחה: "…בשל המנהיגות והאחריות הרבה שגילה, מונה לאחראי נהגים במוצב 'מטולה'… אימן הפגין מסירות רבה ואנושיות אין קץ כלפי הסובבים אותו, ועל כן זכה להערכה רבה מצד מפקדיו וחבריו לנשק." הרמטכ"ל, רב-אלוף שאול מופז, כתב למשפחה: "…אימן היה חייל בעל משמעת עצמית גבוהה ומסירות אין קץ, אשר גילה מקצועיות רבה בעת מילוי תפקידו, והפגין סדר מופתי וארגון רב. נימוסיו ונועם הליכותיו הפכוהו לאהוד ואהוב על חבריו. צבא ההגנה לישראל מצדיע לאימן, ובאמצעותו לעדה הדרוזית כולה, על פועלו במאבק המשותף לשמירה על ביטחון המדינה. זכרו יהיה נצור בלבנו תמיד."