קורין, יעקב
יעקב, בנם בכורם של חתון ויוסף, נולד ביום כ"ו בתשרי תש"ב (17.10.1941) בבגדד שבעירק. סמוך ללידתו, פרצו קרבות בבגדד. הפורעים הערביים ניסו לפגוע בהוריו של יעקב. כשהתארגנה ההגנה היהודית בעירק בשנת תש"ט, באו שני שליחים מארץ-ישראל אל משפחת קורין. יעקב שוחח עמם והאיץ בהוריו לעזוב את עירק. המשפחה עלתה ארצה בשנת תשי"א. כשהגיע ארצה, והוא ילד בן עשר, החל ללמוד בכיתה ד' בבית-הספר במעברת טבעון. מקץ שלוש שנים נשלח למוסד החינוכי בשער העמקים, ושם סיים את לימודיו היסודיים והעל-יסודיים. הוא הסתגל בלא קושי לחיים בארץ. חבריו במוסד החינוכי הוקירו את חריצותו ואת הגינותו. נער ישר היה ונאבק למען הגשמתו של כל דבר שנראה צודק בעיניו. הוא היה חבר בתנועת הנוער "השומר הצעיר", השתתף במסעות ובטיולים שערכו חבריו וגם נטל חלק במסיבות ובחגיגות שארגנו. חובב ספורט היה, שיחק בכדורסל ובכדורעף, אהב לשחות בים ובברכה והיה חבר בקבוצת "הפועל" קרית טבעון. לימים עסק גם בהדרכת ספורטאים צעירים, ונודע כמאמן מסור של קבוצת כדורסל. בני משפחתו מספרים, שהיה גם חובב שירה, בן מסור להוריו, אח אוהב ורע נפלא. הוא סייע לידיד בעת צרה ותמיד מוכן היה לעזור בעצה טובה. אחיו צבי, אלי ושאול העריצו את אחיהם הגדול, ורות, הבת היחידה, התרפקה על אחיה, שהרבה תמיד לעודדה. הוא היה עלם רציני ואחראי. הוא אהב את הארץ והיה נכון לתרום למען קיומה וביטחונה. יעקב גויס לצה"ל במחצית מאי 1959 והתנדב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק ואחרי כן שירת כמפקד טנק "שרמן" באחת היחידות המובחרות. כשסיים את תקופת שירות החובה שלו, היה בעל דרגת סמל. זמן מה לפני שחרורו הלך ללשכת מנהל מחוז הצפון של משרד החינוך והתרבות, וביקש להתקבל כעובד. סיפר אחד מחבריו לעבודה: "בתחילה נראה כצנוע, שקט וביישן. במרוצת הזמן גילינו, שהוא מתייחס ברצינות לעיסוקו. הוא התגלה כאדם חושב, השואף לשלמות בביצוע עבודתו". יעקב עבד כמנהל מדור תקן וגננות ולאחר זמן-מה מונה אמרכל הסמינר בנהלל. "הוא היה אהוב על כולם בזכות חיוכו הלבבי, צניעותו ויושרו. על יענק'לה אפשר היה לסמוך בכל עת ובכל תפקיד", סיפר אחד מחבריו לסמינר. כפעם בפעם היה נקרא לתקופות של שירות מילואים, אך מעולם לא רטן ולא התלונן. על חלקו בקרבות יוני 1967 הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". בראשית שנת הלימודים תשל"ד החל לכהן, בנוסף על עבודתו בסמינר, כמורה בבית-הספר התיכון המקצועי בנצרת עילית, לאחר שסיים קורס דו-שנתי למינהל ציבורי. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נקרא יעקב ליחידתו בחיל השריון בעיצומה של התענית, ונשלח לחזית הצפון. יותר משבוע ימים לחם באומץ לב ובמסירות מופתית בקרבות נגד הסורים, כמפקד צוות טנק "שרמן". אור ליום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973) נפגע הטנק שלו מטיל נ"ט ליד הכפר הסורי מסחרה, בהרי הגולן. יעקב נכווה קשות כתוצאה מן הפגיעה, ונפטר מפצעיו בבית-החולים רמב"ם בחיפה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית טבעון. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ואחות. במכתב תנחומים להורים השכולים כתב מפקד היחידה: "יעקב ז"ל שירת ביחידה כמפקד טנק. הוא היה אהוב על מפקדיו ועל פקודיו, והשרה על כולנו מצב רוח מרומם בעצם נוכחותו. הוא ביצע בנכונות כל תפקיד אשר הוטל עליו, ועשה זאת בשלמות ובלא דופי. מפקד מעולה ומתנדב לכל תפקיד". בביטאון משרד החינוך והתרבות פורסמו דברים על דמותו של יעקב קורין ז"ל; באזכרה שנערכה בסמינר נהלל, השמיעו מפקדים ומורים בכירים דברים על מפעל חייו של יעקב.