צנקר, יעקב (יולק)

בן חנה ושלמה. נולד בשנת 1912 בניפולומניצה, גאליציה. עלה לארץ ישראל בשנת 1939, סמוך לפרוץ מלחמת העולם השניה, והצטרף לקיבוץ "המפעיל". יעקב עבד בפרדסי חדרה וגם עשה בפלוגות שנשלחו על ידי הקיבוץ הארצי "השומר הצעיר" לעבודה במקומות שונים בארץ. בספטמבר 1940 התגייס לצבא הבריטי והוצב לפלוגת התובלה העברית 462. שירת באפריקה הצפונית ובמצרים. באפריל 1943 היה עם יחידתו בין נוסעי האניה "ארינפורה" שיצאה מאלכסנדריה של מצרים בראש שיירה גדולה של אוניות צי בעלות הברית שעשתה דרכה לסיציליה כדי להשתתף במבצע פלישה לאירופה. ביום כ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943), הופצצה האניה על ידי מטוסים גרמניים ותוך דקות אחדות טבעה ועמה ירדו למצולות 140 מחיילי היחידה, יעקב ביניהם. עתון "השומר הצעיר" פרסם רשימה על מעשיו ודמותו ושמו הונצח ב"ספר ההתנדבות", בספר "יזכור" של מכון ז'בוטינסקי וב"ספר השנה של העיתונאים" תש"ו. כן הונצח זכרו באנדרטה דמויית אוניה המוצבת בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים, ובקרקעית הבריכה שלידה חקוקים שמות כל נופלי הפלוגה, ובמצבה בבית העלמין בקיבוץ "המעפיל".  החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.