פשקובסקי, ישעיהו (“ישי”)

בן מנחם-מנדל ואידה. נולד ביום כ"ז בתמוז תרצ"ו (17.7.1936) בתל-אביב. אחרי סיימו את לימודיו בבית-הספר היסודי "זמנהוף" בתל-אביב למד וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "גאולה". היה אוסף בולים, חיבב ספורט אך למעלה מכל גילה נטיה מיוחדת למוסיקה. שאף להשתלם בטכניון העברי בחיפה במדעי-הכימיה. שקט וצנוע לפי טבעו, אהב את הוריו וכיבדם והיה בעל אחריות יתרה. גויס לצה"ל באוגוסט 1953. את שירותו עשה מתוך אהבה ומסירות. השתתף בפעולת-התגמול בגרנדל וביום ו' במרחשון תשי"ז (11.10.1956) נפל בקרב בסביבות קלקיליה והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. אחד הקצינים שיצא אתו לפעולתו האחרונה אמר עליו: "ראשון היה תמיד וכשנפצע ביקש שיחבשו את האחרים ואותו ישאירו לסוף. למרות היותו פצוע קשה שידר והדריך את השאר ומסר ידיעות אלחוטיות. עד רגעי-חייו האחרונים עשה את אשר נצטווה". אחיו שמחה נפטר במערכות-צה"ל בשנת 1949.