בן קרינה וואג. נולד ביום ט' בחשוון תשמ"ח (1.11.1987) בעיר ירוואן שבארמניה. אח לסוזאן. בקיץ 1990 עלה דוד עם משפחתו לישראל. בני המשפחה התגוררו במקומות שונים, בין היתר בבאר שבע, באשקלון, בבת ים ובתל אביב. דוד החל את לימודיו בבית הספר היסודי "גורדון" שבבת ים וזכור כילד חביב, מנומס, שקט ורגוע. בהיותו בן למנצח מוכר על תזמורות מובילות ברחבי העולם ופסנתרן מוערך התעניין גם דוד במוזיקה, וניגן בפסנתר ובגיטרה. אהבתו למוזיקה ליוותה אותו לכל אורך חייו, וגם בימיו האחרונים פרט על הגיטרה, והנעים את זמנם של חבריו. רבות משעותיו הפנויות הוקדשו למחשב אך גם לחברים, ואלה כינו אותו "פיקס" ו"מלביג". "דוד רצה לעשות רק טוב לאנשים," סיפר דודו על תכונתו הבולטת. בשנת 1998 חזרו דוד, אחותו ואמו לארמניה. דוד סיים תיכון בעיר מגוריו והתקבל ללימודים גבוהים במכון הפוליטכני. ואולם, אהבתו לישראל לא פגה ורצונו לתרום לעם ולמדינה הובילו אותו, בתום השנה השנייה ללימודיו באוניברסיטה, לפרוש מהלימודים ולחזור לארץ כדי להתגייס לצה"ל. דוד היה נחוש לשרת ביחידה לוחמת – "רק ל'גבעתי' ורק לקרבי," מספר אחד מקרובי משפחתו. בעקבותיו שבו גם אמו ואחותו להתגורר בישראל. ב-12.3.2007 התגייס דוד לצה"ל, עבר טירונות קרבית והחל במסלול הלוחם של חטיבת "גבעתי". את שירותו עשה בגדוד "צבר", השתתף בפעילויות מבצעיות רבות והתמודד עם כל הקשיים והסכנות בלי להתלונן. מפקדיו מספרים כי היה לוחם מקצועי ומסור, חדור מוטיבציה ומאמין בצדקת הדרך. חבריו ליחידה חיבבו והעריכו אותו מאוד, והעניקו לו את שם החיבה "פאפי". סמל דוד פפיאן נפל בקרב ברצועת עזה ביום י"א בניסן תשס"ח (16.4.2008). סמוך לשעה 6:30 בבוקר נשמע קול נפץ עז באזור גדר המערכת, סמוך לשטח קיבוץ בארי. כוחות "גבעתי" שהוזעקו למקום איתרו חוליית מחבלים, והחלו להסתער לעברה. חוליית מחבלים נוספת ששכבה במארב פתחה באש לעבר החיילים. כוחות גדולים של צה"ל הוזעקו לגזרה ובמקום התנהלו חילופי אש כבדים. חמישה חיילים נפגעו, ובהם דוד, שנפצע אנושות. כוחות הרפואה העניקו לנפגעים טיפול ראשוני בשטח, והפצועים הועברו במסוקים לבית החולים "סורוקה" שבבאר שבע. מאמציהם של הרופאים להציל את דוד כשלו, והוא נפטר מפצעיו. עמו נפלו חבריו ליחידה סמל מנהאש אלבינאת וסמל מתן עבדתי. דוד היה בן עשרים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי שבהר הרצל בירושלים. הותיר הורים ואחות. ספד לדוד מפקד גדוד "צבר", סגן-אלוף אורן זיני: "דוד היה לוחם מסור, נאמן, אמיץ וחייל מצטיין. בדיוק מפקדים כמוך אנחנו מחפשים – צנועים, עם יכולת חשיבה, אינטליגנטים וטובי לב לחיילים שלהם. אני מצדיע לך." האירועים הקשים בעזה סוקרו בהרחבה בעיתונות הכתובה והאלקטרונית. כתבות רבות האירו את דמותו של דוד, שבחר לעלות בגפו לישראל והקריב את חייו למענה. באתרי אינטרנט נכתבו תגובות רבות של גולשים אשר הביעו את הזדהותם עם כאב המשפחה. כתב אחד מהם: "אח יקר שלי, תותח, מלך! דוד עלה לארץ מארמניה במיוחד כדי לשרת בקרבי. בן אדם שמי שהיה מסתכל עליו מבחוץ, היה חושב שהוא סופרמן. אין דבר שהיו אומרים לו לעשות והוא לא היה עושה, אין דבר שהוא לא היה מקבל אותו בחיוך, אף פעם לא התווכח, וגם את הדברים הקשים. אצלך זה אף פעם לא היה נראה קשה, זו תכונה של מלכים, אין לי דרך אחרת להגדיר את האדם הזה. התמונה שחרותה לי במוח ושכנראה לא תצא משם, היא לילה לפני, כמה שעות לפני, ישבנו בפלוגה, אתה ניגנת בגיטרה כמו שתמיד היית כל כך אוהב לעשות, ומן הסתם, כמו בכל שאר הדברים, גם בזה היית אלוף. צחקנו, דיברנו, וכמה שעות אחרי הלכת ולצערי לא חזרת. זה לא נתפס. איך אפשר בלעדיך? איך מתמודדים עם הפסד כזה ענק? איך? לעולם לא אשכח אותך, אח יקר." ערב יום הזיכרון תשס"ט הניח הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, את דגל הלאום על קברו של דוד. אמר הרמטכ"ל: "כמפקדו של צבא ההגנה לישראל אני רואה לעצמי כבוד להניח את הדגלון הראשון על קברו של החלל האחרון שנטמן כאן בהר הזיכרון הלאומי – הר הרצל, סמל דוד פפיאן ז"ל. ובעשותי זאת – אשא, בשם כל חיילי צה"ל ומפקדיו, יחד עם בני המשפחות השכולות, תפילה: מי ייתן ושורת הנופלים לא תארך עוד." דוד, שהמוזיקה הייתה בנפשו, מונצח במפעלים מוזיקליים מגוונים. "קרן דוד" שהקים אביו פועלת להנצחת זכרו ומחלקת מלגות למוזיקאים מצטיינים. ב-13.5.2008 קיימה הקרן הקיימת לישראל קונצרט בהשתתפות התזמורת הסימפונית אשדוד, אשר הוקדש לזכרו של דוד. קונצרט מספר 4 בסדרה הקאמרית של תזמורת סימפונט רעננה נקרא "מזמור לדוד", וכל ההכנסות ממנו הוקדשו ל"קרן דוד". בתכנית, שעליה ניצח ואג פפיאן, נוגנו יצירות של בטהובן, ברהמס וליסט. ב-31.1.2009 קיימו "קרן דוד" ועמותת "ינשוף" – מועדון ישראלי לנגני כלי נשיפה, קונצרט רסיטל לזכרו של דוד, בהשתתפות תזמורת קלאסיקה רחובות. סיפרה ריטה וינוקור, מנהלת המחלקה לתרבות מוזיקלית בעיריית רחובות: "הקהל שמילא את אולם האשכול עד אפס מקום, האזין לתזמורת ולנגינתו המרשימה והמרגשת של פפיאן, השתתף בכאב המשפחה וחיבק אותה בעצם נוכחותו." ערב מוזיקלי נוסף לזכרו של דוד התקיים ב-16.7.2009, בהשתתפות התזמורת הקאמרית העירונית מכללת אשקלון.
