פלינט, אדם

בנם הבכור של אורנה ואילן, נולד ביום י"ב באב תשמ"ב (1.8.1982) בתל אביב, אח לתמרה. למד בבית-הספר היסודי 'דוד ילין' שבהדר יוסף ובבית-הספר התיכון 'ליידי דייויס' שבנאות אפקה. בעל כושר ביטוי גבוה, חוש צדק מפותח, חוש הומור ציני וסקרנות אדירה, שמצאה את ביטויה בקריאת ספרים וצפייה בסרטים. בזכות הסקרנות הרבה שלו היה לו ידע רב בתחומים רבים ומגוונים החל בהיסטוריה וגיאוגרפיה וכלה באמנות. אדם היה מקובל על בני כיתתו בתיכון, ועם זאת טיפוס מתבודד, אם כי לא מתוך יהירות. בילדותו למד בימי החופשה מבית-הספר היסודי אנימציה, בימוי וצילום, במסגרת האוניברסיטה הפתוחה, הסינמטק, ואחר-כך בבית-הספר 'אנימה' לאנימציה. הוא השתתף בחוגי העשרה של אריקה לנדאו – שם למד מיתולוגיה יוונית ואסטרונומיה. בגיל שבע-עשרה למד בחוג לציור ולפיסול של מוזיאון תל-אביב. בגיל 13 החל לצייר קומיקס, והעלה את הרעיון לעבד את סדרת הקומיקס 'זבנג' לסדרת טלוויזיה. (הסדרה הופקה ושודרה בערוץ 2). בכיתה י' נטל חלק בפרוייקט "מחויבות חברתית" ועבד עם קשישים בבית-האבות 'משען' בנאות אפקה. הוא הושפע עמוקות ממצבם של הקשישים הבודדים, ובהשראת עבודתו זו כתב שנתיים לאחר-מכן מחזה קצרצר לתחרות מחזות קצרצרים של אתר 'וואללה', שזכה במקום השלישי בשנת 2000. במהלך לימודיו בתיכון היה חבר במערכת התוכנית 'הצתה מאוחרת' של הערוץ הקהילתי בכבלים, שם יצר כמה קטעי אנימציה קלאסית ותלת מימדית וכתב תסריטים. אך למרות עיסוקו הרב בתחום, ליבו היה נתון בעיקר לעולם היצירה הפנימי שלו, לציור ולפיסול. מסיבה זו בחר להגיש עבודה בנושא אישי במקום בחינת בגרות. הוא כתב עבודה בנושא: "מוטיבים של דת ואמונה ביצירותיהם של איוון שוובל ומיכאל סגן-כהן", עבודה שזיכתה אותו בציון 100. בשנתיים האחרונות ללימודיו קיבל חדר מבית הספר חדר, אותו הפך לסטודיו, שצייר בו בכל שעותיו הפנויות, בהפסקות בית הספר, בשבתות ובחופשות. חלומו הגדול היה לזכות בהכרה על אמנותו, למכור את תמונותיו, ולהיות לאמן בעל שם בינלאומי. אדם סיים את לימודיו בתיכון עם שתי תעודות הצטיינות, האחת בלימודים והאחרת על תרומה לחברה. בתחילת דצמבר 2000 התגייס אדם לצה"ל ובתום אימוני הטירונות שובץ לקורס מש"קי תחזוקה. הקורס לא נפתח, ובמקומו הופנה לקורס ספקי מזון. אדם היה מאוכזב משיבוצו וחש שביכולתו לתרום לצה"ל הרבה יותר בתחומים אחרים. הוא ביקש להשתלב בתחום ההדרכה אך בקשתו נדחתה, והובטח לו כי בשלב מאוחר יותר תישקל שנית. אדם הוצב בבסיס מזון במחלקת החלוקה. מפקדיו מספרים, כי בימים הקצרים שהספיק לשרת בתפקידו הפגין אדם מוטיבציה רבה, תפקודו היה ללא דופי והוא השתלב מבחינה חברתית. ביום ד' באדר תשס"א (27.2.2001) בבוקר, לאחר ליל שמירה, שם אדם קץ לחייו בחדרו שבבסיס והוא בן שמונה-עשרה שנים. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין בקרית שאול. הותיר אחריו הורים ואחות. אדם השאיר עיזבון של עשרות סיפורי קומיקס, שבכולם באה לביטוי חוכמתו וראייתו החדה את מצבו הקיומי של האדם הפרטי אל מול החברה, המדינה והתקשורת, והכל בהומור הציני הייחודי לו. בנוסף השאיר סיפורים קצרים רבים, ותסריטים שנכתבו עבור הערוץ הקהילתי. עיקר עזבונו האמנותי מורכב מעשרות רבות של עבודות, רובן ציורים בצבעי אקריליק