fbpx
פיקדו, צחי

פיקדו, צחי


בן אלמיהו ושאול. נולד ביום י"ח בטבת תשל"ה (21.1.1975), בכפר טגה, באתיופיה. בן רביעי למשפחה בת אחד עשר ילדים. בהיותו בן שש הגיע צחי עם משפחתו לישראל. המשפחה התחילה את דרכה החדשה במרכז הקליטה "שמשון" באשקלון וצחי השתלב מיד בכיתת לימודים רגילה. בתום שהותם באולפן, עברה המשפחה להתגורר בקרית ארבע ובשנת 1989 עברו לקרית גת. צחי למד בבית-הספר היסודי הממלכתי הדתי "תלמוד תורה" בקרית ארבע ובבית-הספר התיכון בכפר בתיה, במסגרת הפנימייה. הוא השתלב בחיי החברה, היה תלמיד מצטיין, בעיקר במקצועות הריאליים וסיים את בחינות הבגרות. צחי אהב במיוחד את לימודי הקודש, ושאיפתו היתה להיות חזן. הוא היה אתלט מצטיין ועל השתתפותו בתחרויות זכה במספר מדליות. היה בחור עצמאי, שדאג לכל צרכיו. לפני גיוסו לצה"ל עבד בכל עבודה, כי היה לו חשוב לעזור ולתמוך במשפחתו. צחי התקבל ללימודים במסלול טכנאים בנתיב הטכנולוגי והיתה לו אפשרות לדחות את גיוסו, אך הוא החליט להתגייס לצה"ל. הוא העדיף לתרום למדינה ורק לאחר מכן להקדיש לעצמו. בשלהי חודש נובמבר 1993 גויס צחי לשירות חובה בצה"ל. הוא התחיל את מסלול הטירונות בבה"ד 4. צחי השתלב במחלקה, היה חייל ממושמע ושאף להיות ככל החיילים. ביום כ' בטבת תשנ"ד (2.1.1994), נפל צחי בעת מילוי תפקידו. במהלך מסלול הטירונות חש צחי ברע ואושפז בבית החולים "הדסה" עין כרם בירושלים. צחי נלחם במחלתו ולא איבד את אמונתו ותקוותו כי יחלים, אך לאחר ימים ספורים הכריעה אותו המחלה. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקרית גת. בן תשע-עשרה היה צחי בנופלו. הותיר אחריו אב, שישה אחים – אייל, שמשון, גיא, פנחס, יהודה ואביחי וארבע אחיות – יפה, הדס, עליזה ורותי. הרמטכ"ל אהוד ברק השתתף באבלה של המשפחה וכתב: "צחי ז"ל היה טירון בבסיס ההדרכה של צה"ל. הוא היה חייל חרוץ, ממושמע ואהוד על כל חבריו ביחידה." במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "צחי פיקדו החל טירונות ביחידתי ולמרות הזמן הקצר ששהה ביחידה, בלט בחריצותו ובשקדנותו. …צחי היה מקובל על חבריו, היה מסור לעבודתו וביצע אותה ללא דופי".

כובד על ידי

דילוג לתוכן