פינטו, מאיר

בן אלברט ואיבון. נולד ביום ג' בתשרי תשי"ז (8.9.1956) בעיר סאפי שבמרוקו ונקרא ע"ש סבו, שהיה רב בעיר אגאדיר. ביום 10.6.1961, ומאיר אז בן חמש, עלתה משפחתו לישראל והשתקעה בנתניה. כאן למד בבית-הספר היסודי 'שרשים' ולאחר-מכן בבית- הספר התיכון המקצועי 'אורט', במגמה של טכנולוגית-חשמל, וקיבל תעודת-בגרות במגמה זו. מאיר היה תלמיד מצטיין בכל משך-לימודיו בבית-הספר היסודי. כשהיה בן 12, קנה לעצמו גיטרה וניגן בה להנאתו. היה גם פעיל מאוד בכדורסל בבית-הספר ואף שיחק עונה אחת בקבוצת הכדורסל של בנימינה. היה מקובל בחברה ורכש לו חברים טובים ומסורים. בשנת 1974 שהה בקיבוץ גן-שמואל ושם הכיר את חברתו הראשונה – סוזן פרידמן, עולה מאקודור. ביום 7.11.1974 גויס מאיר לצה"ל. סיים את הטירונות והוצב לשרת ברמת-הגולן. כאן שירת כמה חודשים בתנאים קשים בחרמון. בסתו 1975 סיים קורס-מ"כים ובינואר 1976 סיים קורס-קצינים והוצב כקצין-נ"מ בסיני. כעבור זמן, בעודו בשירות-חובה, מונה להיות קצין-המבצעים בגדודו. בעת שירותו הצבאי התקשר לחברתו זיוה, עמה התעתד להקים משפחה לאחר שחרורו מהצבא, ומשירות-הקבע שהיה חתום עליו. התכון ללמוד, לאחר שחרורו, הנדסה בטכניון שבחיפה. ביום י"ט בתשרי תשל"ח (30.9.1977) נפל מאיר בעת מילוי תפקידו – והוא בן 21, בלבד. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבנתניה. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "הוא היה מטובי הלוחמים ביחידה. היה בחור נבון וחכם, ונשא על כתפיו הצעירות מעמסה כבדה ביותר. הוא עשה את עבודתו בכישרון רב, בהתמדה, ומתוך רצון כביר. דרך חייו, עבודתו ומרצו נתנו השראה לצעירים ממנו ללכת בדרכו."