פוקסמן, ישראל

בן ר' דוד בר, שהיה חריף ובקי בש"ס ובפוסקים. נולד בשנת תר"ע (1910) בוולקוביסק שבפולין. הוא למד תורה אצל אביו ובביתו ספג ערכי היהדות. בהיותו בן ארבע-עשרה נתייתם מאביו והלך ללמוד בישיבת סלונים. כלכלתו מצא בבית קרוביו, וברצונו להקל עליהם השכיר את עצמו לכל עבודה מזדמנת. בערבי פסח קנה לו חזקה בטחינת קמח למצה שמורה בריחיים של יד. מאחר שנשא נפשו לעלות לארץ-ישראל הצטרף להכשרה של "אגודת ישראל, וילנה התנסה בעבודות קשות ומחייתו השלים במתן שיעורים בתלמוד. כשהגיעה שעתו לעלות לארץ נתקל בהתנגדות חזקה מצד משפחתו אך הוא לא נרתע והגשים את שאיפתו. בארץ התחיל לעבוד בבניין בתל-אביב ופרדסי כפר סבא. בצד עבודתו שגילה בה מסירות וחריצות רבה, ריכז סביבו חוג לשיעורים בתלמוד. משנסתיימה העבודה בכפר סבא עבר עם חבריו לטבריה וגם שם התמסר בכל מאודו לתורה, עבודה ושמירה. גבה-קומה היה חסון ורחב-כתפיים ועם זאת בעל נפש נדיבה ואצילה. בליל ח' בתשרי תרצ"ט 2/3.10.1938)) שמר עם חבריו על גבעה סמוכה לקריית שמואל שבטבריה. באותו לילה הותקפה השכונה על ידי כנופיית-פורעים ערבית והנוטרים חשו לעזרתה. ישראל וחברו צבי חצקלביץ, שעמו עלה ארצה נותרו בעמדה לבדם, הותקפו על ידי קבוצה גדולה של ערבים ונורו למוות. באותו ליל-דמים נפלו בטבריה עשרים חללים יהודים. ישראל נקבר בקבר-אחים בטבריה. בעתונים "דבר" ו"הבקר" נתפרסמו רשימות לזכרו