עמרם, אלברט

בן יצחק ורוזין. נולד ביום כ"ד בכסלו תשי"ז (28.11.1956) בקזבלנקה שבמרוקו. עלה ארצה עם אחותו ב-1969. למד בפנימיית 'אלוני יצחק' שבפרדס-חנה. את לימודיו השלים בבית-הספר התיכון 'עירוני ט" בתל-אביב. בקזבלנקה היה ידוע אלברט כילד חייכני ושובב. כבר בגיל צעיר גילה התעניינות ביהדות ובציונות, וכעבור זמן היתה החלטתו נחושה לעלות ארצה. בעקבותיו עלו אף הוריו. במסגרת עליית-הנוער התקבל אלברט למוסד 'אלוני יצחק', ונתגלה שם כילד חברותי, בעל-יזמה וספורטאי מצטיין. בבית- הספר התיכון היה בנבחרות הכדורגל והכדורסל, ואף ייצג את בית-ספרו בענפים אלו. כחבר תנועת הנוער הציוני הצטרף לגרעין 'סנפיר' שיועד למושב די-זהב. אלברט גויס לצה"ל במחצית ספטמבר 1975. בעת שהיה בהיאחזות 'כוכב השחר' נבחר אלברט לחייל מצטיין וזכה לאות-הוקרה מטעם נשיא-המדינה דאז, אפרים קציר. הוא שירת כצנחן בגדוד 50 וסיים בהצלחה קורס-מ"כים. ביום ה' באלול תשל"ז (19.8.1977) נפל בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים וארבע אחיות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד יחידתו: "אלברט ז"ל היה דמות-מפתח בחיי היחידה, אהב לעזור לזולת והיה אהוד על מפקדיו וחבריו כאחד."