עובדיה (עבדאללה), עזרא
עזרא, בן עליזה ושאול, נולד ביום כ"ו באב תש"ד (15.8.1944) בבגדד שבעירק. בשנת 1951 עלתה משפחתו לארץ, והשתקעה במושב עמישב שליד פתח-תקוה. עזרא למד בבית-הספר היסודי-ממלכתי בפתח-תקוה, ובשעות הפנאי עזר לאמו. טוב לבו היה ללא גבול. הוא ידע שהמצב בבית קשה ושאף לשמח את אמו העמלה. כשהיה בן שתים-עשרה הצטרף לחברת הנוער בקיבוץ איילת השחר. הפרידה מהבית הייתה קשה עליו מאוד, כי אהב את אמו ואת אחיותיו; אך חיי הקיבוץ קסמו לו והוא רצה להכיר צורת חיים חדשה. התקופה בת שלוש השנים בקיבוץ הייתה מלאת חוויות. הכול אהבוהו שם, הוא היה ספורטאי נלהב ועסק בענפי הכדורגל והכדורסל, וגם את אימוני הגדנ"ע עשה באהבה רבה. לאחר שלקה בדלקת פרקים קשה, נאלץ לעזוב את הקיבוץ. הוא חזר הביתה לתקופת קצרה, ואחרי-כן עבר לפנימייה בבית יהושע, שם עבד ולמד. תמיד שמר על קשר הדוק עם משפחתו, ונהג לבקרה בכל הזדמנות. עזרא גויס לצה"ל במחצית מאי 1962 והוצב לחיל התותחנים, שם עבר קורס קשר תותחנות וקורס קשרי חת"ם. מששוחרר במחצית נובמבר 1964, ציינו מפקדיו בתעודת השחרור, שהיה חייל טוב וממושמע. כשיצא לחיים האזרחיים החל לעבוד בבית חרושת לצמיגים "שמשון". סיפרו עליו חבריו לעבודה: "דמותו של עזרא כמו חיה עדיין בין חבריו לעבודה. חסון היה, תמיר, מוצק, קצת קולני אבל תמיד נבון, דייקן, עליז ומשרה תמיד מרוחו השמחה על חבריו גם ברגעים של עייפות רבה. חבר טוב היה ועובד מסור. חבריו יכלו למצוא בו תמיד נכונות להקשיב ולסייע. את עבודתו כמכונן במפעל הצמיגים, ביצע בדייקנות ובמסירות, בהפעילו את הצוות והציוד עליהם היה מופקד בצורה יעילה ונכונה". בשנת 1967 נשא לאישה את חברתו שושנה ולזוג נולדו שני ילדים: הלן הבכורה וארז הצעיר. עזרא היה אב למופת ורצה להעניק לילדיו את אשר לא קיבל הוא בילדותו. במלחמת ששת הימים השתתף בקרבות וניצל בנס ממות. לאחר המלחמה בנה את ביתו החדש ברמת השרון. במלחמת יום הכיפורים השתתף עזרא בקרבות הקשים שניהלו כוחות צה"ל לבלימת התקפות המצרים. בקרב שהתחולל ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973), בציר "טליסמן" בסיני נפגע עזרא ונפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפתח-תקוה. השאיר אחריו אישה, בת ובן, הורים וחמש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "עזרא מילא ברצינות ובחריצות את תפקידו, הקפיד לבצע נאמנה את המוטל עליו והיטיב לקיים יחסי רעות עם חיילי הגדוד ומפקדיו. הוא נפל תוך עמידה אמיצה, בתנאי ירי קשים, כשהוא מבצע במסירות את משימותיו".