עדני (ליכטר), דוד (“שלמה”)

נולד בשנת 1919 באוסטריה, ושם רכש את השכלתו. דוד השתייך לתנועת הנוער של בית"ר ולאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הצליח, בשנת 1938, לעלות לארץ-ישראל בעליה הווינאית שארגן משה גלילי. בארץ הצטרף לפלוגת הגיוס של בית"ר בבאר יעקב ולאחר מכן עסק בליטוש יהלומים. דוד השתייך למחתרת הלח"י ובכינויו "שלמה" השתתף בפעולות רבות. בשנת 1946 הוקמה בארץ "תנועת המרי" שאיחדה את שלוש המחתרות ה"הגנה" האצ"ל והלח"י שהלמו במשותף במוסדות הממשלה המנדטורית. בלילי י"ט בסיוון תש"ו 17/18.6.1946)), יום לאחר "ליל הגשרים" שבמסגרתו נותקו הקשרים והגשרים שבין ארץ ישראל לשכנותיה, תקפה יחידת אנשי לח"י את בתי המלאכה של הרכבות במפרץ חיפה. החדירה לשטח בתי המלאכה בוצעה ללא דופי, מטעני החבלה הוצמדו אל הקטרים, המנופים והמחסנים ונגרם הרס רב. בדרך הנסיגה היו מחנות צבא בריטים שנזעקו לשמע הפיצוצים והיריות ופתחו באש על היחידה שנסוגה. בחילופי היריות נהרגו אחד עשר לוחמי ודוד ביניהם. דוד הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בחיפה. זכרו וזכר חבריו שנפלו יחד עמו בפעולה מונצחים בספרים "חיילים אלמונים", "ולא חזרנו לבסיס" ו"הארגון הצבאי הלאומי".